השושנה ואסתר

דרוש השושנה – הזוהר

פסוקי בראשית על פי סידור הזוהר

אני אשתדל להגיע לפורים, אני לא מבטיח, יש לנו הרבה מה לעשות לפני כן. אין לאר”י דרוש ישירות על פורים לענייננו. אז אתם רואים, סידרתי את הפסוקים בצורה קצת מוזרה, לפי איך שהזוהר דורש אותם:

בראשית פרק א

בְּרֵאשִׁית בָּרָא

אֱלֹהִים

1.אֵת 2.הַשָּׁמַיִם 3.וְאֵת 4.הָאָרֶץ. 5.וְהָאָרֶץ 6.הָיְתָה 7.תֹהוּ 8.וָבֹהוּ 9.וְחֹשֶׁךְ 10.עַל־ 11.פְּנֵי 12.תְהוֹם 13.וְרוּחַ

אֱלֹהִים

1.מְרַחֶפֶת 2.עַל־ 3.פְּנֵי 4.הַמָּיִם: 5.וַיֹּאמֶר

אֱלֹהִים

יְהִי אוֹר וַיְהִי־אוֹר:

בגדול אלוהים בקבלה, בזוהר, זה אמא, אמא עילאה היא שם אלוקים, עכשיו יש 13 תיבות.

אֱלֹהִים

עכשיו חמש תיבות

.מְרַחֶפֶת 2.עַל־ 3.פְּנֵי 4.הַמָּיִם: 5.וַיֹּאמֶר

אֱלֹהִים

יְהִי אוֹר וַיְהִי־אוֹר:

זה חשוב כי על זה בנוי המבנה של דרוש השושנה. דרוש השושנה דורש את סיפור הבריאה, פסוקי הבריאה. הפסוקים הראשונים של הבריאה הם סביב המבנה הזה, כשהזוהר אומר שהשושנה יש לה 13 עלים. איפה 13 עלים? 13 תיבות.

אֱלֹהִים

אתם רואים 13 עלים?

אחר כך לשושנה יש 5 עלים ירוקים מתחת, שמחזיקים את הפרח, זה הירוקים האלה שיוצאים מתחת לורד, אז זה המילים:

.מְרַחֶ֖פֶת 2.עַל־ 3.פְּנֵ֥י 4.הַמָּֽיִם: 5.וַיֹּ֥אמֶר

זריעת השושנה – זריעת עומק החיים שבקיום

אז הנה השושנה שהיא בעצם המלכות, כנסת ישראל (עוד מעט נדבר על הדיוקים) שנפתחת. בסיפור הבריאה אמא כאילו מגלה את השושנה, השושנה היא בעצם ליבת הקיום, היא איזה דימוי עומק של החיים, שהחיים הם בעצם סוג של שושנה שנפתחת, ויש לה 13 עלים, וחמש עלים מתחת, ובעצם בעומק מה יש? השרביט הפנימי של השושנה. שם בעצם קורה הייחוד. שמה הדבורים יבואו ויעשו האבקה, ותהיה ההתפתחות של הפרי. לכן בעצם כל הפְנים של השושנה הוא בעצם דומה ליסוד של המלכות, ובתוכו נולד הפרי, שזה בעצם הזרע הפנימי שבתוך השושנה שנזרעת בעצם ע”י המקור שלה.

זה גם דימוי לשכינה, וזה גם מטפורה לכל החיים כולם. כל החיים כולם הם בעצם תחת דימוי השושנה.

הזריעה שלה היא ‘ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור’. האור הוא בעצם הזריעה הפנימית של השושנה, אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. האור נזרע בשושנה במ”ב זיווגים, שזה בעצם הייחוד הקדוש שמתרחש בתוך השושנה, שמצמיח לה את הפרי.

במקום אחר אנחנו יודעים שמהפסוקים בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ והארץ הייתה תוהו…יש 42 אותיות שהם כנגד שם בן מ”ב, שבו נברא העולם, העולם נברא בשם מ”ב כידוע, התשובה לכל השאלות זה 42, וזה השם שבתוכו נברא העולם, והוא הבסיס. בעצם רואים שהוא חופף לשושנה. תהליכי התהוות השושנה מקבילים לשם בן 42. והאור שיבוא זורע אותה במ”ב זיווגים. כנגד אותם 42 כוחות שעולים מלמטה בשם מ”ב, יורדים מלמעלה 42 אורות, שזורעים אותה. כמה יצא לי בסה”כ? 84. פ”ד, שזה הייחוד של שם מ”ב התחתון עם שם מ”ב העליון, שזה מפגש השושנה עם האור, אולי עם הטל שיורד על השושנה. זה מין מטפורה לקיום כולו, שהזוהר מפתח בדרוש הראשון של התורה. זה דימוי מאוד יפה, לראות את התורה נפתחת ככה.

אז בואו תראו את זה אתי. בעצם על זה האר”י כתב סדרת דרושים, אנחנו לאט לאט נעסוק בהם. כבר עסקנו קצת בדרוש השושנה, חלק ממנו למדנו שבוע שעבר, חלק עוד נלמד בהמשך, זה נושא עמוק להבנת תהליכים של שמועה ראשונה.

עכשיו יהיה לכם יותר קל להבין את הזוהר, אבל נחזור לזה עוד בהמשך השנה, נפתח את הרעיון הזה.

השושנה התחתונה והשושנה העליונה

זוהר חלק א’ א’ ע”א:

(דף א ע”א) רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, כְּתִיב, (שיר השירים ב) (פנחס רלג, ופ’ תשא קפט) כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים. מָאן שׁוֹשַׁנָּה, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. (בגין דאית שושנה ואית שושנה),

יש שתי שושנות, וזה חשוב לאר”י. למה? (האר”י גורס את הקטע הזה) כי יש שושנה עליונה שהיא כנסת ישראל, כלת משה, ויש שושנה תחתונה שהיא השכינה גופא, רחל. אז האר”י בעצם יקרא עכשיו את הטקסט בצורה כפולה.

מַה שּׁוֹשַׁנָּה דְּאִיהִי בֵּין הַחוֹחִים אִית בַּהּ סוּמָק וְחִוָּר, אוּף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִית בַּהּ דִּין וְרַחֲמֵי.

מי זה השושנה שהיא בין החוחים? המלכות, רחל, הגופא, שהיא נמצאת בין הקליפות, היא יושבת בתוך עולמות הבריאה, היא המלכות דאצילות ששוכנת בנקודת הראשית של עולמות הבריאה, והבריאה סובבת אותה, והיא כשושנה בין החוחים כי הקליפות אוחזים בה. ועל זה אמר האר”י שבוע שעבר שהיא נקראת אסתר. שאסתר גימטרייה שושנה, והיא בין החוחים. בתוך עולמות הבריאה, אחוזים בה הקליפות, היא השכינה כגופא. מי שלא ברור לו איפה החוחים, שיקרא את סיפור המגילה. אסתר בבית אחשוורוש. שושנה בין החוחים. ידוע, תראו את זה בהמשך, בספר חמדת הימים כותב- שושנה בין החוחים גימטרייה אחשוורוש, עם הכולל. שושנה גימטרייה אסתר. כשושנה בין החוחים סופי תיבות- המן. נפלאות תורתנו הקדושה. באמת פלא. אז זו השכינה במצבה התחתון. ויש בה אדום ולבן. למה אדום ולבן? אותם ניגודיות של קטבים בין החסד והדין, שיש בה גוונים היא ניתנת לראייה, היא לא השכינה העליונה שאין בה חיזיון, אף כנסת ישראל יש בה דין ורחמים.

מַה שּׁוֹשַׁנָּה אִית בַּהּ תְּלֵיסַר עָלִין, אוּף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִית בַּהּ תְּלֵיסַר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי

אבל לפי הקריאה של האר”י 13 מידות הרחמים נמצאים איפה? בשושנה העליונה, לא בשושנה התחתונה. בשושנה התחתונה יש 13 עלים, הציור הטבעי. בשושנה העליונה, אף כנסת ישראל בדומה לה, יש בה 13 מידות של רחמים. זו הקריאה של האר”י, האר”י כאילו קורא את הטקסט כטקסט כפול- משקף- השושנה הטבעית משקפת לי את הדרך להתבונן על השושנה העליונה, השושנה הנעלמת, כלת משה. אני מסתכל בגופא, ולומד דרכה את דרכי הנשמה. לא הכרחי לקרוא ככה זוהר. תראו אית שושנה ואית שושנה, תקראו את הכל ברצף, והכוונה לומר שכנסת ישראל, שהיא השושנה, היא דומה לשושנה- כמו שהשושנה הטבעית יש לה 13 עלים ככה כנסת ישראל יש לה 13 עלים. לא חייבים להגיע לקרוא את זה בצורה מרובדת וכפולה, אבל זאת הקריאה של האר”י, האר”י קורא את הקטע הזה בזהור כקטע כפול.

דְּסַחֲרִין לַהּ מִכָּל סִטְרָהָא. אוּף אֱלהִים דְּהָכָא (נשא דף קלא ב, וקלח, וקמז) (שמות קפו א) מִשַׁעְתָּא דְּאִדְכַּר אַפִּיק תְּלֵיסַר תֵּיבִין לְסַחֲרָא לִכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל וּלְנַטְרָא לַהּ.

מה מטרת ה13 תיבות פה? לשמור על השושנה. אלוהים זו אמא, הוציאה 13 תיבות לשמור על השושנה שלה. ממי היא צריכה לשמור אותה? מהקליפות, כי השושנה נמצאת בין החוחים, על פניו בפשטות. זה פשט הזוהר. תשימו לב ש13 התיבות הן כאילו קוטביות ונגדיות לטקסט עצמו. מה הפסוק אומר, מה הן 13 התיבות? את השמיים ואת הארץ והארץ הייתה תוהו ובהו וחושך על פני תהום ורוח. שזה ביטוי לחושך ותוהו ותהום ובהו- זה הקליפות, זה הגלות על פי המדרש. אלו הגלויות, אלו ארבע הגלויות, ובתוכם מצויה השושנה, ובמצב הזה אלוהים מוציא את 13 עלי השושנה כדי לשמור עליה מהקליפות. עלי הכותרת של השושנה היא מה שהיא קיבלה כשהיא נמצאה בקליפות כדי להגן עליה. מה שאלוהים הוציא כדי לשמור עליה מהקליפות. המספר 13 בטקסט נמצא ביחסים הופכיים- התוכן של הטקסט הוא תוכן של הקליפות, הוא מצייר את התוהו ובהו. התוכן של הפסוק מתאר את הקליפות, את הגלות, וה13 מסמל את ה13 עלים שיוצאים בזמן הגלות לשמור על השושנה. לגונן עליה.

ש. מה זה השושנה?

ת. המלכות, הקיום. הקיום הקדוש בתוך המציאות. יש את הקיום הקדוש בתוך המציאות, ואוחזים בו הקליפות, והקב”ה מוציא. אמא מוציאה 13 עלים לשמור עליה. לגונן עליה. לעטוף אותה ברחמים.

וּלְבָתַר אִדְכַּר זִמְנָא אָחֳרָא. אַמַּאי אִדְכַּר זִמְנָא אָחֳרָא.

למה נזכר פעם אחרת, עוד פעם שם אלוקים- ‘רוח אלוקים’? אלוקים מופיע שוב, אמא מופיעה שוב, למה היא מופיעה עוד פעם?

בְּגִין לְאַפְקָא חָמֵשׁ עָלִין תַּקִּיפִין דְּסַחֲרִין לְשּׁוֹשַׁנָּה. (פנחס רלג וצ”ע בקז א), וְאִנּוּן חָמֵשׁ אִקְרוּן יְשׁוּעוֹת. וְאִנּוּן חָמֵשׁ [חַמְשין] תַּרְעִין.

את חמשת העלים מתחת, הירוקים. כוח ירוק זה אמא כזכור לכם, קו ירוק, ואמא מוציאה את הכוחות היותר חזקים, יותר עוצמתיים, של גבורה, חמש גבורות, שמושיעים את כנסת ישראל מהקליפות, מגוננים עליה, מצילים אותה, שומרים עליה בתוך הגלות. 13 זה עטיפה ברחמים, זה הקפה, זה שמירה. ה5 זה גואלים, כוחות ישועה. כוחות להושיע, צעקה הנערה ואין מושיע לה. אז מי יושיע את הנערה? אמא מוציאה חמש גבורות כדי לגונן על כנסת ישראל. לשמור עליה. כוחות שמסוגלים להושיע אותה במצב הזה.

הגבורות המושיעות את השושנה מהקליפות

שאלה שלא שומעים

ת. ישועות זה לא רק הפרדות. הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו- אלו חמש גבורות שעולים בחשבון 280 – פ”ר דינים, פ”ר דינים אלו כוחות הגבורה, תחלקו אותם בחמש יוצא 56, חמש גבורות, שמושיעות את הנערה. פורים. פ”ר. פ”ר שיוצא מ-מ”י. פר-מי. פורים. כוחות הישועה שיש לנערה שצעקה ואין מושיע לה בבית אחשוורוש, והנה התגלו הגבורות הקדושות והושיעו את הנערה, הושיעו את עם ישראל, פורים. לכן אנחנו מסיימים כל הזמן את הברכה בהרבה – ‘נו’, הדן את דיננו, הרב את ריבנו, הנוקם את נקמתנו. יש הרבה –’נו’- זה לא ‘ני’, מי שמכיר בגביע הקדוש, זה ‘נו’, אלו הגבורות הקדושות ששומרות על הגביע הקדוש של היהודים, שזה נקרא כוס של ברכה. אלו הכוחות של הישועה.

כשתגידו את זה בברכה בקריאת המגילה אתם תשימו לב, כמו ‘נו’ אנחנו אומרים שם, זה הפ”ר דינים של פורים, שנמשכים מהכוח העליון של אמא עילאה, כוח הנשמה בוראת העולמות, להגן על הנפש מאחיזת הקליפות. לכן בפשט הדרוש הזה לא הולך לכנסת ישראל. לא כמו שהאר”י קורא. בפשט זה לא הולך לכנסת ישראל, כי כנסת ישראל, כלת משה, לא צריכה הגנה מהקליפות, היא למעלה, אין בה אחיזת קליפות, לכן הפשט שהזוהר מדבר על מה? – על השושנה כפשוטה. השושנה התחתונה. ולכן מדייק האר”י שבקטע הזה לא כתוב כנסת ישראל. בקטע הזה כתוב רק שושנה. בקטע הקודם כתוב ‘אף כנסת ישראל’, בקטע השני כתוב רק שושנה. כי הושעה מהקליפות זה רק השושנה , כנסת ישראל לא צריכה.

ש. זה לא קצת מפריד מהשלושה עשר?

ת. לא, יש 13 של כנסת ישראל, 13 של השושנה.

ש. למה היא צריכה הגנה, כנסת ישראל?

ת. היא לא צריכה הגנה. שם יש תפקיד אחר. התפקיד של 13 העלים- מידות הרחמים של כנסת ישראל העליונה, הם לא להגן. התפקיד שם זה להתייחד ייחודים של אהבה. ייחודי הנשיקין באים מהדבקות של ה13 מידות רחמים בינם לבין ה’ יתברך. זאת המטרה של 13 מידות הרחמים בכנסת ישראל, בשושנה העליונה. איך כלת משה מתייחדת במשה? ע”י 13 מידות הרחמים. זה התפקיד של זה. מהיכן אני יודע את זה? כי כשהקב”ה בא להתגלות למשה רבנו בנקרת הצור מה הוא גילה לו? הנה אנוכי כורת ברית עמך- איך נכרתה הברית? “ה’ ה’ אל רחום וחנוך ארך אפיים ורב חסד ואמת”… ויעבור ה’ על פניו ויקרא. גילוי כמה הקב”ה אוהב את הנשמה וכמה הנשמה קשורה בו, ואיזה שייכות עצמית בין הנשמה למקורה- זה 13 מידות הרחמים. זה האהבה העצמית שבין כנסת ישראל לקב”ה, בין הנשמה לדודה, אני לדודי ועליי תשוקתו במובן הפשוט של הנשמה זה 13 מידות הרחמים. זה ה13 עלים של משה רבנו. זה ייחוד הנשיקין- “שפתותיו שושנים”. השושנים שמה זה פה אל פה אדבר בו, זה דבקות שנמצאת – מיתת צדיקים- לא צריך פה מיתה, משה רבנו לא היה צריך למות, לא היה מתבטל, היה עומד על עומדו, אבל זו האהבה, השייכות העצמית בין הנשמה לקב”ה, בין הנשמה לדודה שעומדת בין משה לקב”ה, בין משה לכלתו.

מי צריכה את ה13 כהגנה וכשמירה? השושנה התחתונה. לכן עיקר הדרוש הולך לשושנה התחתונה, לא לשושנה העליונה. גם לפי האר”י צריך לומר שעיקר הדרוש הולך לשושנה התחתונה. כי התיאורים של 13 כהגנות ושמירות והקפות שייכים מעיקרם לשושנה התחתונה.

וְעַל רָזָא דָא כְּתִיב (תהלים קטז) (תרומה קס”ט) כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא דָּא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה.

הכוס זו השושנה, שהוא שם אלוהים, כוס בגימטרייה אלוהים, יין בפנים שזה האדום של השושנה, מים מזוגים – הוורוד של הכו’ס, והכוס הזאתי היא מסמלת את הקיום. היא מסמלת את השושנה. השושנה פה מתוארת ככוס של ברכה. בה החיים מתברכים כל הזמן. ויש ישועות, חמש אצבעות מתחת לגביע זה הכוס ישועות אשא’. זה הישועות של השושנה. לכן מחזיקים את הכוס ככה (מחזיק כוס עם כל היד מתחת לכוס ואצבעות עוטפות את הכוס מלמטה) כי זה הכוס ישועות אשא, חמש גבורות שעוטפות את הקיום האלוקי של השכינה, הנפש, ושומרות עליה.

האור הנזרע בשושנה

זה כוונות לפורים, אתם מבינים נכון? הפעם אסתר היא הכוס של ברכה, המשתה והיין. כוס של יין, עם 13 מידות הרחמים, 13 עלים, והחמש אצבעות של פורים, של הגבורות הקדושות ששומרות על הנשמה כשהיא יורדת לגלות. על הנשמה שיורדת בין הקליפות.

ש. מה זה היין?

ת. היין זה הגבורות, זה השפע של החיים, שפע של החיים הנשמתיים. זה היין.

ש. אדום?

ת. אדום כי זה דין, אדום כי זה מלכות

וְעַל רָזָא דָא כְּתִיב (תהלים קטז) (תרומה קס”ט) כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא דָּא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה. כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי עַל חָמֵשׁ אֶצְבְּעָן וְלָא יַתִּיר.

לכן כתוב שמרימה ואוחזה בשתי ידיו, ואז משאיר יד אחת. אפשר לסייע, אי אפשר לסייע- דיון בגמרא.

כְּגַוְונָא דְּשׁוֹשַׁנָּה דְּיָתְבָא עַל חָמֵשׁ עָלִין תַּקִּיפִין דּוּגְמָא דְחָמֵשׁ אֶצְבְּעָן. וְשׁוֹשַׁנָּה דָא אִיהִי (תרומה קלא) כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה. מֵאֱלהִים תִּנְיָנָא עַד אֱלהִים תְּלִיתָאָה חָמֵשׁ תֵּיבִין.

כנגד חמש התיבות, הגבורות, חמש הישועות לנערה שנמצאת בבית אחשוורוש.

מִכָּאן וּלְהָלְאָה

–מה קורה? “ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור”. מה זה האור? האור שבא לתוך המציאות וזורע אותה בחסדים. “ויאמר אלוהים יהי אור” – ומכאן לאילך:

אוֹר דְּאִתְבְּרֵי וְאִתְגְּנִיז וְאִתְכְּלִיל בְּבְּרִית הַהוּא דְּעָאל בְּשּׁוֹשַׁנָּה (ס”א דא) וְאַפִּיק בַּהּ זַרְעָא.

המציאות נזרעת בזרעי אור. האור זורע את המציאות. אור זרוע לצדיק. האור נכלל בברית, וזורע את נקודת העומק של השושנה, ופותח את האור שלה. ודרך זה היא מוציאה את הפרי. עושה פרי.

וְדָא אִקְרֵי עֵץ עוֹשֶׂה (סב ב) פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ.

מה זה הזרע שבו? זה האור שנכנס בפנים. אור- זרע. זה ע-70, יין. תוציאו את ה-ע’ מתוך הזרע, מה נשאר לכם? רז. רז בגימטרייה- אור. זרע עושה כוס יין עם אור. זה הזריעה שהאור נזרע בתוך הקיום. מה רב טובך אשר צפנת ליראיך זה היין המשומר מששת ימי בראשית, יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. במובן הזה כל הקיום כולו הוא יין משומר. זה הבריאה- הבריאה היא כולה בסוד האין. הקיום של גבורת החיים, כל העולם כולו הוא בעצם כוס של ברכה, כוס יין. זה היין המשומר בענביו, זה הקיום כולו, הוא כוס יין. רק שצריך לזרוע בו את האור, וצריך להושיע אותו מהקליפות. כי יין יכול להיות יין המשכר. יין יכול להיות סמא דמותא, יין יכול להיות עץ הדעת טוב ורע. חווה סחטה לו ענבים. השמירה על הכוס יין, היכולת לשמוח את שמחת החיים בצורה קדושה, היכולת להושיע אותה משיכרון החיים, היכולת להאיר אותה, היכולת לזרוע בה את זרע האור, זה בעצם המשך התהליך. ההתחלה היא עדיין בתוך החושך , הקיום עדיין בתוך החושך. יש תוהו ובהו וחושך על פני תהום. עוד לא מופיע האור. יש רק איזו גבורה. עדיין לא הגיע האור. איילת השחר. כניסת האור היא רגע הנץ. זו הכניסה של החוט של חסד. זו ההארה.

וְהַהוּא זֶרַע קַיָּימָא בְּאוֹת בְּרִית מַמָּשׁ. וּכְמָה דְדִיּוּקְּנָא דִבְרִית אִזְדְּרַע בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין זִוּוּגִין הַהוּא (נ”א דההוא) זַרְעָא, כָּךְ אִזְדְּרַע שְׁמָא גְלִיפָא מְפָרַשׁ בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָן דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית.

כמה האור הוא חסדים וגבורות אם תרצו, אבל באמת בעומק זה 42 . 42, נזרע ב42 זיווגים. זאת אומרת- כנגד כל מ”ב כוחות של גבורה שעלו במעשה בראשית, יורדים כנגדם 42 זרעי אור שזורעים אותה. זה האור שגנוז במעשה בראשית. האור הגנוז- זה האור הגנוז. זו הזריעה של השושנה באור. זה הקיום שבעצם גנוז בתוכו אור. עכשיו – למה האור גנוז? כי צפה במעשיהם של צדיקים, צפה במעשיהם של רשעים, שזה נקרא החוחים של השושנה, הקליפות שאוחזים בקיום, ואמר אגנוז לצדיקים לעתיד לבוא. האור נגנז בגלל שהשכינה מצויה בקליפות, לכן הוא בעצם נשאר גנוז ברובד הפנימי, אולי ברובד האצילי, אולי בכנסת ישראל. שאלה איפה נשאר האור הגנוז. אבל בעומק- הוא נזרע בתוך השושנה. זה נושא ארוך, עוד ניכנס אליו ונעמיק בו. זה קשור לכל תהליך הבריאה. זה מין דרוש של בריאת העולם דרך השושנה. אידך זיל גמור, אתם יכולים כבר לדרוש פה את כל דרושי פורים.

שאלות ודיוקים בדרוש השושנה

– שאלה שלא שומעים

ת. הפרי זה הצדיק, הפרי זה המציאות שנבראת, הנשמות שנולדות מתוך הייחוד הזה. הקיום, הנשמות שנולדות מתוך הכוס של ברכה, שזרוע בהם הטוב הזה. זה הילדים שנולדים מזה.

– שאלה שלא שומעים

ת. העלייה היא עלייה של כוחות הגבורה. הם עולים ואורות החסד באים ויש ייחוד.

התהליך הזה הוא של ייחוד תדיר או שאינו תדיר? בואו נחשוב רגע.

לכאורה צריך עיון, בפשטות זה ייחוד תדיר. האור הזרוע, האור הזרוע נזרע בבריאה, אלוהים ברא את העולם עם האור, סיפור הבריאה. עוטה אור כשלמה נוטה שמיים כיריעה. לא בהכרח שזה ה-שאינו תדיר. בערך יחסי אנחנו מבינים שזו הארה חכמתית שתבוא פה בתוך הבינה, אבל זה עדיין יכול להיות תדיר, לא בהכרח שאינו תדיר. צריך לעיין בזה.

שאלה שלא שומעים

ת. מבראשית עד תוהו ובהו אם אני זוכר נכון, יש 42 אותיות, ומשם יוצאים בתוך כל מיני צירופים שם בן מ”ב, שהוא השם של אנא בכוח. אנא בכוח גדולת ימינך תתיר צרורה, קבל רינת עמך וכו’, זה בעצם הכוח של עלייה מהתוהו ובהו. הכוח לצאת מהתוהו ובהו של הקיום, הכוח לברוא עולם – בא משם.

-שאלה שלא שומעים.

ת. מהחכמה. אתם תלמדו, זה ייחוד נשיקין. ייחוד נשיקין. ייחוד נשיקין יש בו מ”ב – הן טיפה שעולה מלמטה וטיפה שיורדת מלמעלה- טיפה שעולה מלמטה זה מ”ב תחתון וטיפה שיורדת מלמעלה זה מ”ב עליון, סה”כ נוצר לנו פ”ד, נגיע לזה בהמשך, תשאירו את זה.

ש. זה כבר מופיע?

ת. לא מופיע, זו הזריעה.

אנחנו עוד נלמד על זה, עוד נחשוב על זה. אני זורע בינתיים את הדרוש. נחשוב עליו. בואו שנייה נראה את זה בתוך מאמרי רשב”י. אין לנו כל כך זמן לקרוא את הכל.

האר”י על דרוש השושנה – שער מאמרי רשב”י

שלושה עשר עלי השושנה

אז שבוע שעבר כבר קראנו את ההתחלה, ראינו שיש שושנה ושושנה. שושנה תחתונה נקראת אסתר, שהיא בגימטרייה שושנה, השושנה העליונה היא כנסת ישראל. עכשיו בואו נלך לשם.

ואמר עוד מה שושנה אית לה י”ג עלין כו’ הכונה היא כי הבחינה התחתונה עומדת על י”ב בקר והים עליהם מלמעל’ הרי י”ג והם כדמות עלין שומרים לפרי הפרי מבפנים והעלין מבחוץ כי הם בעולם הבריאה והיא בעולם האצילות וזמש”ה והים עליהם מלמעלה מלמעלה דייקא

מה זה הי”ג עלים של השושנה בינתיים- בהמשך הוא יגיד שזה עם ישראל, י”ב שבטים, שומרים על השכינה הקדושה. אנחנו שומרים על השכינה הקדושה, 12 שבטי יה, שומרים בעצם על הגילוי האלוקי מאחיזת הקליפות. זה הים, הדימוי הוא משלמה, הים זה המלכות, הים, וסביבו י”ב הבקר, י”ב הבקר בעצם מסמלים את 12 השבטים, ששומרים ומגוננים על המלכות הקדושה, הם בעולם הבריאה והיא בעולם האצילות. דימוי אחר שקיים בזוהר שי”ב השבטים זה בעצם 12 מחנות המלאכים ששומרים על המלכות הקדושה שמתחלקים לארבעה מחנות כנגד 12 השבטים, שזה מיכאל גבריאל רפאל נוריאל אם אני זוכר נכון, כל אחד תחתיו 3 מלאכים, סה”כ י”ב הבקר, שהם 12 ראשי המחנות של המלאכים הקדושים ששומרים על השכינה הקדושה.

וכנגדם 12 שבטי י”ה, זה זוהר. אז זה אנחנו כשומרים על המלכה, על בת המלך. עם ישראל עצמו שומרים על הגילוי הקדוש.

עכשיו נלך למעלה:

אף כנסת ישראל אית לה י”ג מכילן דרחמ’ בסוד הפה העליון הנתקן בי”ג תיקוני דיקנא סביבות הפה העליון הנז’ בסוד פסוק מי אל כמוך נושא עון כו’ ויורדים למטה בכנסת ישראל הנקראת פה בסוד אל רחום וחנון וכו’ וסובבים אותם בכל שש קצוותיה מכאן ומכאן והבחינה הכוללת הרי י”ג וזהו דסחרין לה מכל סטרהא ומי”ג מכילן אלו מתבסמת הכלה בסוד י”ג בוסמין עלאין הנז’ בישתבח כו’ מן שיר ושבחה עד ומלכות כנז’ בספר הזוהר ואעפ”י שי”ג תקינין אלו הם בדיקנא עלאה הא אחתינהו משה לתתא לכלתו ולכן נקראת כנסת ישראל לפי שמכנסת ומאספת מן ישראל בעלה העליון וכל אשר לו נתן בידה.

זאת אומרת- יש לי 13 מידות רחמים במקורם- מי אל כמוך, והם יורדים למטה בכנסת ישראל ומתגלים בתור ה’- ה’ אל רחום וחנון. מי הוריד אותם אל כנסת ישראל? הרי מקורם הוא בדיקנא, בגילוי 13 מידות הרחמים שבזקן העליון, מי הוריד אותם? משה רבנו, משה רבנו בעצם ממשיך לכלתו את הגילוי הזה. בעצם הוא מקשט את הכלה. איך הוא מקשט את הכלה? איזה קישוטי כלה הוא מתקין לה? קישוטי כלה של אהבה ללא תנאי, שזה נקרא ה’ ה’ אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת. אהבה של חסד, אהבה של אמת, חנון ורחום, נוצר חסד לאלפים, נושא עוון ועובר על פשע, מתוך עוצם האהבה העצמית האריכאית, שהוא ממשיך לה, ובעצם מגלה שקיימת בה, כי בעצם הנשמה בעומקה יש בה את אותה עצמיות קדושה, בלתי מעוממת, בלתי נפגעת, קודש תמידי, גילוי טהור.

בעצם זה הגילוי שהוא מגלה סביבה, שהיא באמת כולך יפה רעייתי ומום אין בך. זה מה שמשה רבנו ממשיך לה, זה ה’- ה’ אל רחום וחנון. וממילא שם גם מתרחש הייחוד הקדוש. הייחוד הקדוש מתרחש בתוך אותו גילוי של אהבה עצמית, אהבה ששום דבר רע לא יכול לגעת בה, אהבה שמגלה את עומק הייחוד העליון, שזה הי”ג שבחים שמתגלים בכנסת ישראל- שיר ושבחה הלל וזמרה של ישתבח. וזה מבשם אותה, מבשם את הגבורות שלה, מבשם אותה כי באמת מגלה כמה היא באמת גילוי שכולו חסד, כולו אהבה, כולו שייכות עצמית בלתי מותנית בה’ יתברך.

הרבה פעמים הדרושים שלנו על השושנה- על הנשמה- ביום כיפור, מתוך זה אנחנו כאילו באים ומתארים את נשמות ישראל, זה בעצם הדבר הזה- המשכת הי”ג לכנסת ישראל. מה עושים ביום כיפור חוץ מלהגיד ה’ ה’ אל רחום וחנון אינספור פעמים? כמה פעמים אומרים בסליחות בתפילה 13 מידות רחמים? ספרדים, לא אשכנזים. בכל תפילה חמש פעמים, ובנעילה בערך שבע. נראה לי, תבדוק, נראה לי שזה יותר משבע לספרדים…

בעצם אתם יכולים להבין מה עניין האמירה של 13 מידות רחמים ביום כיפור דווקא כל כך הרבה פעמים. זה לא רק להמשיך לקב”ה שירחם עלינו כי באמת אנחנו חוטאים אבל באמת הוא רחום וחנון. אלא אנחנו מייפים ומקשטים את הברית הפנימית שבין משה לכלת משה, בין הנשמה לדודה, ה’- ה’ אל רחום וחנון. זה חושף את המהות העצמית שלנו, שהיא בעצם ניתקנת ומתייפה ונטהרת בתוך הגילוי הזה של 13 מידות רחמים. ביום כיפור המלכות עולה לאמא. לפני ה’ תטהרו. אז זו בחינה אחת.

סוד היג’ – סוד האהבה והרחמים

והנה י”ג מכילן אינון דרחמי הורישם הבן הנעים לכלה הכלולה מכח אביו העליון שהוא חכמ’ עלא’

עכשיו תשימו לב שהוא אומר שיש שתי המשכות של י”ג- יש י”ג שנמשכים מאבא, ויש י”ג שנמשכים מאמא. ומשה רבנו ממשיך לכלתו את הי”ג שבאים מעיקרם מאבא.

וכנגדם הוציא’ אימא עלא’ י”ג.

והרי י”ג תיבות אלו שמאלהים הראשון עד השני מצד הגבורה להכניע הקליפות ולשמור אותה לבל יאחזו ממנה. וזמ”ש אף אלהי’ דהכא משעתא דאדכר אפיק י”ג תיבין לסחרא לכנסת ישראל (ע”ג) ולנטרא לה.

וענין י”ג תיבין אילין הוא מסוד שש קצוות כלולות דין ורחמים והכח הכולל את כולן הרי י”ג ונמשכו אלו מבינה שהיא אלהים והיא אימא עלאה ובשש קצוות אלו שהם י”ג מתלבשת בהם כנסת ישראל ומתעלמת בתוכה והיא נשמה להם והי”ג מכילן דרחמי שהוריש הבן מאביו הם סוד שש קצוות שבחכמה.

אז תשימו לב מה קורה- אמא ממשיכה י”ג רחמים (ראה בתרשים) יש לנו בעצם י”ג שנמשך מאבא, י”ג שנמשך מאמא. אמא מורישה את זה לכנסת ישראל, והיא מתלבשת ומתעטרת באותם י”ג והיא נשמה להם בפנים. ועל משה, שהוא כנגד התפארת פה, הוא לוקח מאבא את הי”ג וממשיך אותם לכנסת ישראל. ואז מה נוצר לנו? י”ג ועוד י”ג כמה זה? 26, שם הויה ברוך הוא.

איך הגענו לי”ג- קודם כל י”ג זה האחד, זה אהבה בגימטרייה, זה אחד בגימטרייה, עד כאן זה מספיק כדי להבין למה הארת הי”ג היא הארת הייחוד הקדוש, ובאמת האחדות, האחד במקורו מגיע מאריך אנפין, אתה אחד ושמך אחד. ומתוך הארת האחדות העליונה נמשכת כל ההתאחדויות במציאות התחתונה. מאור האריך לוקחים אבא ואמא את הייחוד ביניהם, שיהיה באמת בסופו של דבר בסוד הי”ג, ומזה לוקחים משה וכלת משה את הייחוד ביניהם, שגם הוא יהיה בסוד הי”ג, כי י”ג הוא סוד האהבה, סוד האחדות, 13 עלי השושנה.

אבל יש לזה גם ציור אחר- י”ג זה ו’-ו’, ו-א’ באמצע. מה יצא לכם? ו’- ואו. עוד ו’ בעצם זה אות ו. למה יש לנו את הצורה הזאת? יש לנו שש קצוות, שש קצוות הם כפולות בדין וחסד. תמיד שש קצוות כפולות בדין וחסד, בפן זכרי ופן נקבי, בכל מקום. אז יש לי שש קצוות, שש של חסד ושש של דין, ובמובן מסוים סוד האחד שמכריע בין השש – האור האחד, אור האחדות, שמחבר בין דין וחסד. כמו שכינה ביניהם. זה כמו ספר יצירה, אל אחד יחיד ומיוחד מושל בכולם. סוד האחדות, האמונה שמחברת בין הניגודים. זה כאילו המבנה הבסיסי- שאם אסתכל על אות ו’ באמת בעומק היא י”ג. באמת בעומק אות ו’ היא י”ג.

עכשיו בוא נעשה חשבון- אמא נכנסה בז”א, מה היא הכניסה בו? שש קצוות, י”ג. אחר כך הו’ האלה, הוא ייתן אותם למלכות שלו. אז מה הוא נתן לה- י”ג. אבא כשהוא נתן לאמא הוא נתן לה כנראה את הו’ קצוות שלו, כי בשמועה ראשונה ההשפעות באות לא בסוד הנה”י אלא בסוד הו’ קצוות, נתן לה ו’ קצוות, קרי נתן לה י”ג. בעצם אתם מבינים שסוד ההשפעה בעומקה היא סוד הי”ג. השפע הזה, אפשר לצייר גם אחרת, בסוף בא בתוך היסוד. כשמשה וכלת משה מתייחדים, אתם זוכרים מה קרה? לצורך העניין כשתפארת ומלכות מתייחדים, בסיפרא דצניעותא, מה קרה? היא אחזה בו’ קצוות דאמא, והוא הביא לה את הו’ קצוות של אבא, וככה היה ייחוד נשיקין. היא הביא לה את הי”ג האבהיים, והיא הביאה לו את הי”ג האימהיים, וביחד נוצר השם הקדוש. השם הקדוש הוא התאחדות האהבה שבינו לבינה.

ש. יכול להיות שהכל מגיע מהאבא..

ת. אבל בכל מקום זה מופיע אחרת.

אתם מבינים מה קרה? אנחנו קוראים את סוד הייחוד, בעומק, בסוף מתברר שכל כולו הוא סוד האחדות והאהבה העצמית, סוד האריך. אז יש לכנסת ישראל 2 בחינות של י”ג. יש י”ג שהיא קיבלה מאמא, שהוא יותר שומר עליה ומגונן עליה וחושף את הזהות העצמית שלה כנשמה טהורה, כנשמה אלוקית, ויש את סוד החכמה שמביא את הי”ג של האהבה של החיים הקדושים, שהז”א אוהב אותה, ורואה בה את השייכות העצמית שלו, את החיים הקדושים שלה, את האמון שהוא מאמין באהבה אליה.

ש. שזה סוד ההשפעה אבל?

ת. הייחוד בסוף יביא את אחדות האהבה שבין שניהם.

וכאשר יכללו י”ג אלו עם י”ג אלו יעלו שם בן ארבע וכאשר יכללו עמהם י”ג שבזכר שהם סוד שש קצוות שבו יעלה הכל ט”ל.

אם אני אקח י”ג באבא י”ג באמא י”ג בז”א מה יצא לי? שם יהו במילואו. י ו ד – ק א – ו א ו. סה”כ 39 בגימטרייה, שזה כנגד ט”ל, שלוש פעמים י”ג. הי”ג באבא, הי”ג באמא, והי”ג של ז”א. התפשטות 13 מידות רחמים בכל המדרגות. בסוף כל זה למי הוא ילך? למלכות. היא תקבל את כל אור האהבה, את כל אור האחדות הזה אליה. ועל זה נאמר שראשי נמלא טל. ראשי נמלא טל זה הז”א שראשו נמלא בטל הקדוש שזה שפע האהבה והאחדות בכל שלושת המדרגות, י-ה-ו, שאותו הוא מביא למלכות הקדושה. אהיה כטל לישראל תפרח כשושנה. פשט. פשוט פלא השפה העברית, התנ”ך. אהיה זה שם אהיה, אהיה- אמא. אהיה כטל לישראל, יפרח כשושנה. הטל זה 13 רחמים שמתפשטים מאבא אמא והז”א.

וזהו שראשי נמלא ט”ל וזהו סוד יה”ו במילואם שעולה ט”ל כי השש קצוות נמצאו בחכמה בהעלם גדול ונתגלו יותר בבינה שהוא סוד ה’ ראשונה שבשם ונתגלו בת”ת שהוא סוד ו’ שבשם וכל אחד י”ג הרי ט”ל \

אבל איפה עיקר הגילוי? ב-ו’, למה ב-ו’? למה עיקר הגילוי בו’? כי ו’ זה ואו, שמה זה הכי גלוי, שם השש קצוות יתגלו.

ואמנם הת”ת נתגלו בתוכו כל הי”ג כי מילוי וא”ו עולה י”ג מש”כ בבינה כי לא נתגלו בתוכה רק ששה לבד כי ה”א במילואה עולה ששה והשבעה הנשארים נתעלמו במילוי היו”ד העולה עשרים והטעם הוא כי הי”ג הם ששה דין וששה רחמים והכח הכולל את כולם ולכן הששה שהם דין נתגלו בבינה דמינה דינין מתערין והששה והכח הכולל את כולם שהם רחמים נתעלמו במילוי היו”ד שהיא חכמה רחמים פשוטים

עכשיו נעצור פה כי אחרת לא נגיע בכלל לדבר על פורים.

שאלה שלא שומעים

אור האריך הולך ועולה ומתפשט ונחשף במלואו באהבה שבין ז”א למלכות. שם מתגלה בצורה מלאה ומופיע אור האחדות, האהבה, הנשיקות בין התפארת למלכות ובין משה לכלת משה מגלים וחושפים בצורה מלאה תא עוצמת השייכות וה— אתה יכול להגיד כי יש שם שניים בצורה יותר ברורה, וממילא מגלה שם יותר ויותר אורה.

אסתר המלכה – גילוי השכינה הגנוזה במלכות

עכשיו יש לנו חמש דקות לפורים, נראה מה נצליח מהסיפור הזה

אתם יכולים להבין שהתהליכים האלה מאוד קשורים לשאלה מי היא אסתר, האם היא אסתר או שושנה. אסתר אמנם בגימטרייה שושנה אבל אסתר היא הזהות המוסתרת שלה, שלא גלוי בה הבחינה העצמית. שושנה במהותה שייכת כבר לגילוי שכנסת ישראל או שאפילו המלכות אבל שיש בה בחינה של 13 מידות רחמים. שושנה זה שש במילה שושנה יש שש, שש שלו ושש שלה. שפתותיו שושנים, שלוש עשרה מידות הרחמים, 13 העלים של השושנה.

אסתר, אומר האר”י בשער הכוונות גימטרייה תרס”א, שזה שם אדנות במילואו, שזה גימטרייה ‘תרעא’ חוץ מ-י. אסתר זה שם אדנות בלי ה-י’ שלו. זוכרים מה זה ה-י’ של שם אדנות? י’ בראש י’ בסוף. מה זה ה-י’? הנקודה הפנימית. בחינת כנסת ישראל שטמונה בשכינה, בגופא. מתוך זה רחל מעלה את המיין נוקבין שלה, כנסת ישראל שהיא י’, אז אסתר היא השכינה בלי הי’. אם היא הייתה עם היוד היא הייתה שם אדנות, היה העולם בגימטרייה תרעא (שער בארמית), בגלל שאסתר היא בעצם המלכות בגלות הנקודה הפנימית מסתתרת. קבורה עמוק בפנים, וחסרה י’ ובתוכה מסתתרת הנקודה העצמית הנקראת י’ של אדנות, הנקראת אסתר על שם שמסתתרת. בחינת כנסת ישראל שבשכינה מסתתרת בגלות, לא רואים אותה. הנקודה הפנימית נעלמת, הזהות היא כביכול בדויה, או גלותית. יש הסתרה פנימית של נקודת העומק הפנימית, נקודת היהודי, נקודת ה-י’ , מסתתרת. לא שהיא לא שם, אבל היא מסתתרת.

אתם יכולים להבין שעכשיו בעצם לפי ההבנה הזאת.. קצת השתעשעתי, כמו שאתם רואים. בכל אופן מחר פורים:

‘כשושנה בין החוחים’ גימטרייה 820, אחשוורוש 821 עם הכולל, סבוני גם סבבוני בשם ה’ כי אמילם בגימטרייה 820. אסתר שושנה, וגם גימטרייה של אנא בכוח גדולת ימינך תתיר צרורה. בכל אופן זה מתגלגל הלאה בחסידות.

עכשיו אתם יכולים להבין אולי הבנה אחת מה בעצם הסיפור של פורים. הסיפור של פורים זה בעצם לחשוף את נקודת ה-י’ הפנימית במלכות, בגופא, בשכינה החיצונית, ולגלות את נקודת השושנה שמסתתרת בתוך אסתר. ונקודת האמונה הפנימית שטמונה בה. ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא. זה גילוי בחינת ה-י’ הפנימית שטמונה בתוך אסתר, והיא נקודת הקדושה של היהודי שהיא נקודה עצמית, שבעצם זה להמשיך את 13 מידות הרחמים בשכינה התחתונה. זו המשמעות. לגלות את ה-י’ שבאסתר זה לגלות את נקודת כנסת ישראל שטמונה ומאירה לשכינה, בסוד מה? המיין נוקבין שטמונים בה. מי זה המיין נוקבין שטמונים בה, זה הצדיק. מי הוא, יוסף או בנימין? בנימין. בנימין שבמלכות זה מרדכי היהודי. איש ימיני. זאת חשיפת נקודת בנימין הצדיק שטמונה בשכינה זה בעצם גילוי נקודת הי’ שמסתתרת והמשכת 13 מידות הרחמים מבחינת כנסת ישראל, מאבא אמא ז”א ומלכות, ולאפשר את גאולת השכינה. גאולת נקודת העומק הפנימית שמסתתרת עכשיו בין הקליפות. כשושנה בין החוחים. אבל איפה היא נמצאת, איפה אסתר נמצאת? בשושן. שושן הבירה. היא שושנה שנמצאת בשושן.

עכשיו יש לנו עוד דקה קצרה.

אומר בספר פרי עץ חיים, יש דרוש שמיוחס לאר”י זלה”ה, למורת שלא מצענו אותו בכתבי המהרח”ו, אבל אם תשימו לב הוא ממש עיבוד של הדרוש שלמדנו עכשיו במאמרי רשב”י. תשימו לב, תעקבו קצת, תראו שזה עיבוד במובן מסוים של המהלך שלנו לפורים.

ספר פרי עץ חיים – שער ר”ח חנוכה ופורים – פרק ו: משם הרב זלה”ה – והנה צריך אתה לדעת, כי מגלה הם ג’ הויות שהם ברישא דחוורתא,

כוח כתר העליון, יג חוורתא דבראש אריך אנפין, משם מגיע שורש גילוי המגילה להמשיך את הלובן העליון של הכתר העליון למציאות, זה ‘מגילה’.

ומאלו ג’ הויות נתפשטו

שלוש הסוגים של תיקוני י”ג:

י”ג ת”ד, ר”ל מי אל כמוך וכו’, וגם אל רחום וחנון וכו’, וגם ת”ך גספ”י וכו’, שהם בא”ת ב”ש אל רחום וכו’

גם אתב”ש של 13 מידות הרחמים שזה נקרא ת”ך גספ”י —

ואלו הי”ג ת”ד הם נכנסין תוך אבא, ומאבא לאמא, ולהיותן שהם נכללין קודם ביסוד אבא, ואח”כ נכללין ביסוד אמא ג”כ, ונכנסו ג”כ אל הז”א.

י”ג י”ג י”ג, יהו, אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה. ופה הוא ממשיך ודורש שממי בעצם הגילוי הזה שנמשך? מהו אותו גילוי י”ג שנמשך במרדכי?- י”ג של אבא. ומהו הגילוי י”ג שנמשך באסתר? הי”ג של אמא. מרדכי ואסתר מסתירים בתוכם בעומק את הייחוד של כנסת ישראל עם הבחינה הפנימית. ומרדכי ואסתר מסתירים בתוכם את הייחוד של משה וכלת משה.

שאלה שלא שומעים

ת. כן, זה מאפשר את גאולת נשמת היהודי.

ולהיות שמרדכי ואסתר היו מבחי’ אלו י”ג ת”ד, ואלו י”ג ת”ד הם י”ג הויות דשמות ע”ב (13*72) כמנין תתקל”ו, שכן הוא מנין מרדכי ואסתר ע”ה, ומרדכי מצד ה”ח, ואסתר מצד ה”ג, ולזה הם כולל ביחד י’ הויות…

מרדכי ואסתר בגימטרייה זה 13 פעמים חסד. שם ע”ב 13 פעמים. שזה העניין שלהם, גילוי 13 מידות הרחמים בשושן הבירה. ומרדכי מצד החסד ואסתר מצד הגבורות ושניהם ביחד י’ הוויות. ואידך זיל גמור, עד כאן דרושי הפורים לשנה זאת. שיהיו חיים יפים ופורים שמח.