התורה באר”י

ההתקשרות בצלם אלוקים

לכבוד חג השבועות, חשבתי להתחיל קצת ללמוד את נושא התורה באר”י. נושא מוזנח יחסית, כי שער הכוונות כולו עוסק בעבודת התפילה, וזה המרכז של העבודה בהרבה מובנים, עבודת הייחודים, שער הכוונות ושער רוח הקודש, ולתורה, למקום שלה ולמשמעות שלה אין הרבה התייחסות. בעיקר בפרשת ואתחנן, בשער המצוות, יש קטעים ארוכים יותר שעוסקים במצוות תלמוד תורה. נראה אם נצליח גם לחשוב על היחסים בין תורה לתפילה באר”י, אבל בואו ננסה להבין את המשמעות של עבודת לימוד התורה באר”י ולראות את הדומה, לעבודת התפילה.

“שער המצות – פרשת ואתחנן : ובענין עסק התורה בעצמו כבר כתבתי בשער רוה”ק כי עיקר כונת האדם [בעסקו בתורה הוא לכשימשיך עליו השגה וקדושה עליונה והכל תלוי בענין זה שכל כונתו תהיה לקשר את נפשו ולחברה עם שרשה העליון ע”י התורה ותהיה כוונתו בזה כדי שעי”כ יושלם תיקון אדם העליון כי זהו תכלית כוונתו יתברך בבריאתו את בני האדם ותכלית צויו אותם שיעסקו בתורה. “

אנחנו רואים באר”י שעיקר כוונת האדם כשהוא לומד תורה זה להמשיך לעצמו השגה וקדושה עליונה הכל תלוי בזה שהאדם כשהוא לומד תורה כוונתו תהיה להתקשר, לקשר את נפשו רוחו ונשמתו בשורשה העליון, והדרך שלו להתקשרות הוא על ידי התורה. התורה היא זו שמאפשרת לי את ההתקשרות של הנפש רוח נשמה, אם תרצו חיה, אם תרצו יחידה, בשורש שלי, בשורש האלוקי שלנו שמתוכו ועל פיו נבראנו נוצרו ונעשינו. נבראנו נוצרנו ונעשינו בצלם אלוקים, בצלם אלוקים ברא את האדם. כיוון שהאדם נברא בצלם אלוקים, אז הצלם אלוקי, נצייר אותו בתור האדם האצילי. האדם האצילי יכול להיות עולם האצילות, התגלות הקב”ה בעולם האצילות, והאדם האצילי יכול להיות כל האצילות המתפשטת בכל האבי”ע. בכל האצילות בריאה יצירה ועשיה יש שכבת עומק שכבת החיה, שהיא האדם האצילי.

השכבה הזאת (ציר האלוקות) היא שכבת האצילות. הנשמות והעולמות יצאו מהשכבה האצילית, שהיא הציור האלוקי של האדם. האדם בציורו האלוקי מצויר לנו בעץ חיים, או בכל ספר של האר”י שתפתחו. מתוך הציור של האדם האלוקי אנחנו נבראנו, נוצרנו ונעשינו. וזה: החיה האלוקית שלנו יצאה מהציורים האציליים של האדם האלוקי. הנשמה שלנו יצאה מהציורים האציליים שבעולם הבריאה, הרוח שלנו יצאה מהציורים האציליים, שמופיעים בעולם היצירה. הנפש שלנו נוצרת מהציורים האציליים כמו שהם מתפשטים בעולם העשייה. אז אנחנו נבראנו בצלמו כדמותו. מה זה צלמו כדמותו? זה כל הציור של העולם האצילי מתפשט בעולמות הבי”ע. כל הציור הרוחני של המציאות האלוקית כדמות אדם, שיש בה אור, מוחין, לבושים, כלים וגוף. זה שמות הקודש, הוויות, שמות אקי”ה, שמות אלוקים, שמות אלם. וזה עיבור יניקה ומוחין דגדלות. ויש לה אורות פנימיים ואורות מקיפים. זה הציור של האדם האצילי, מתוכו ועל פיו אנחנו נבראנו, נוצרנו ונעשינו.

כשאנחנו לומדים תורה, המטרה שלנו זה להתקשר בצלם האלוקי הזה, לקשר את הדמות חיים שלנו, את ציורי החיים שלנו, על המופיעים שלהם, אל הציור האלוקי שלנו כאדם. מהו השורש והפוטנציאל שלנו להיות אדם. מה זה אומר להיות אדם, במובן העמוק, הקדוש והאצילי של המילה.

אנחנו הלבושים לציור הזה. הציור הזה (ציר האלוקות) הוא הציור השורשי, ואנחנו (ציר הנשמות) סוג של לבושים שלו. הנפשות רוחות ונשמות מלבישות על הציור הזה, כנ”ל בוודאי המלאכים והעולמות מלבישים על הציור הזה. 

איך להעתיק את הציור הזה החוצה? זה לא היה cut and pace, העתק הדבק. זה לא בדיוק יצא אותו דבר. עובדה שאנחנו לא בדיוק מופיעים באותה צורה של אותם שמות קודש, יש לנו טוב ויש לנו רע, ויש לנו כל מיני צורות אחרות של תנועות חיים. איך זה קרה? וגם איך אנחנו בתוך העולם, שהוא עולם של בריאה יצירה ועשיה, עולם של נשמות מלאכים ועולמות, מתקשרים אל השורש שלנו, עם המהות הפנימית של האדם האצילי, שהיא שרשנו, תכליתנו הפנימית, היא מהותנו כתנועת חיי העומק שלה? איך אני מתחבר אל תנועת חיי העומק? ואיך תנועת חיי העומק האלה מהדהדת בתוך חיי? מי מתרגם, מעתיק, או מהדהד לי, את התנועה הזאת לתוך המרחבים שלי? ומי הלך לd-n-a והיה r-n-a שהעתיק וקרא מה להעתיק ומה לא, וכמה להעתיק, ואיך, ואיך להעביר את זה הלאה להוראות להיווצרות בהמשך המרחב? מי עשה את זה? בפשטות קוראים לזה תורה. 

התורה לוקחת את הציור האלוקי, ומדברת בלשון בני אדם, דברה תורה כלשון בני אדם, מעתיקה אותו לתוך השפה שלנו, האנושית. מה האר”י עושה? הוא לוקח את הפסוקים ומחזיר אותם לציור האצילי שלהם. כתוב לא לאכול חמץ, והאר”י אומר שזה המוחין דקטנות של הז”א שצריך להישמר מהם בפסח. זה האדם, יש אדם אצילי, יש לו מוחין דקטנות ומוחין דגדלות, תזהר ממוחין דקטנות בסוד החמץ, כי הוא שורש היצר הרע שבך, ותזהר ממנו, תשמר ממנו למוחין אחרים. או שזה פרצוף לאה שהיא יכולה להחמיץ ביציאת מצרים, כי שורש לאה זה שורש האינטלקטואלים בעם ישראל, ואם היו שואלים אותם אולי הם היו נשארים עדיין במצריים עד היום. צריך יהודים פשוטים, יהודים תמימים, הקב”ה אומר ויוצאים, חמושים עלו בני ישראל מארץ מצריים – אחד מחמישים. אז עזוב אותך בלי לחשוב יותר מידי, שתה ארבע כוסות ותצא לדרך, בלי להחמיץ, בלי לשבת יותר מידי ולנתח.

האר”י לוקח את שער הפסוקים, וקורא את כל התורה כציורי עומק של דמות אדם אצילית. זה מה שאלוקים מבקש ממך –לחיות בהתאם לציורי עומק של האדם. זה מה שהמצוות קוראות לך, לממש ולהגשים ולחיות בהתאם לאותו דיוקן אלוקי, להופיע אותו בתוך החיים, ולהתאים את החיים אליו. אלא מה? זה עבר ממרחב של ציור פשוט לציור מוסווה של ציווים מעשיים, ציוויים שמולבשים בתוך ההיסטוריה, בתוך הזמן, אל תוך הפרטים, מצוות פרטיות ומצוות כלליות. אבל בתוך כל לבושי הבי”ע האלה, של התורה שמתלבשת בתוך נשמות ישראל, בתוך ההיסטוריה, בתוך המקומות השונים, בתוך הזמן, יש בקשת עומק פשוטה של חיים של אדם אלוהי שקוראים לנו לחיות, לממש ולהגשים אותם. מהרח”ו כותב למה הקבלה היא הפשט- כי זו האמת הפשוטה, זה החיים כמו שהם פשוטים, לפני שהם התלבשו בכל מיני לבושים של נגלה, של לבושי העשייה, יצירה ועשיה שהם גם לבושים מורכבים, לבושים בעייתיים, כי לאדם בעולמות הבריאה יצירה ועשיה יש גם טוב וגם רע והעסק מסתבך, כי לא מספיק להגיד לו תחיה את הציור האלוקי שלך, אלא צריך גם להסביר לו איך להתמודד עם הציורים הרעים שלו, איך לברוא את עצמו מותאם לציורים הקדושים שלו. 

התורה כעץ החיים וכעץ הדעת

יש פה משימה כפולה: משימה אחת זה להסביר לו איך להצליח לברר את עץ הדעת טוב ורע שלו, את האדם של הבי”ע עם כל הציורים שלו, שיהיה מכוון לנקודת הטוב, נקי מרוע, בריא, מבחינה רוחנית נפשית ונשמתית, מוכן להיות כסא כבוד לה’ יתברך, לתקן אותו, זה שלב א. עכשיו נדבר על איך בתוך כסא הכבוד הזה שוכן הציור הקדוש, של האדם הקדוש שהוא אדם דאצילות. איך אתה מידמה וחי את הציורים הקדושים שלך. אלו שתי משימות: למשימה הראשונה קוראים תורת עץ הדעת טוב ורע, למשימה השנייה קוראים תורת עץ החיים. הקבלה עוסקת בשתי ההיבטים האלה, וגם עוסקת באיך מעבירים מהמרחב של עץ הדעת טוב ורע למרחב של עץ החיים. איך אני עושה בירורים- איך אני לוקח מתוך העבודה שלי על עצמי ועל האישיות שלי, אני גם מצמיח יותר לעומק את היכולת שלי לחיות חיי קודש, ובחזרה איך חיי הקודש שלי מפרים בי כוחות ויכולות להתמודד ולברר יותר טוב את האישיות שלי הפרטית הסופית והזמנית וההיסטורית. זה ממשקים שהאר”י פיתח בין שני העצים.

ש. עץ החיים זה הממד האידאי?

ת. האצילי. המילה האידאי אני לא יודע מה זה, זה לא מופיע באר”י… זה ציור החיים האלוקי שלנו שהוא המציאות, הוא החיים האלוקיים שבתוכנו. איך זה עכשיו מתרגם, google translate , לעולמות הבריאה היצירה והעשייה, שהם מורכבים מטוב ורע, והם עולמות של שבירה, זה עץ הדעת טוב ורע, הוא מתמודד עם הרע, צריך לבחור בטוב, הוא מלמד אותך לבחור, לבנות אותך נכון מבחינה אישיותית בנפש רוח נשמה. זה מאפשר לך בחיצוניות לתקן את עצמך להיות כסא כבוד לחיים האלוקיים שצריכים לבוא בך, ולהדהד אותם בתוך החיים שלך. יש פה שתי משימות.

לוחות ראשונים ושניים

ש. הממד הנצחי שאנחנו מקבלים תורה מין השמים בעצם זה הממד האצילי של תורה, כי הממד שמופיע בתוך המציאות בטוב ורע כבר משתנה במשך הדורות?

ת. שניהם זה תורה מן השמים. זה החיצוניות וזה הפנימיות. זה לוחות ראשונים וזה לוחות שניים. לוחות ראשונים זה עץ החיים, לוחות שניים זה עץ הדעת טוב ורע. זה שתי השכבות של התורה. עץ חיים ועץ הדעת טוב ורע. אם לוחות ראשונים היו ניתנים לא היה שולט בהם יצר הרע, לא היה שולט בהם מלאך המוות. במובן מסוים היינו חוזרים להיות כמו עולם האצילות לפני השבירה, לפני חטא עץ הדעת טוב ורע. היינו עסוקים רק בלייחד ייחודים. כי כבר לא היה יצר הרע. 

ש. זה גם לא מובן. התורה אומרת: לא תרצח לא תנאף, משמע שהיא מצווה על משהו כדי שלא יהיה, שלא יהיה רע, משמע שיש אופציה לרע?

ת. אתה עוסק בפשט של התנ”ך, לא נכנס לזה כי לא נצא לזה. זו היתה הפעם האחרונה שזה נכתב ומעכשיו כבר אין יותר מה לכתוב כי זה נחקק בהוויה. זה עובדה. אלוקים כתב את זה בלוחות האבן, חתם את זה במציאות, יותר לא גוזלים, יותר לא רוצחים. זה נחקק באבן, אין בחירה חופשית. מה עושים עכשיו? חיים. עוברים שלב. זה סוף השלב הקודם ותחילת המעבר לשלב הבא. אבל זה נשבר, אנחנו לא שם, ואנחנו חיים בעולם של בחירה חופשית, ומתמודדים עם זה כל הזמן, ויש לנו שני צירים של עבודה.

עבודת הבירורים

מובא בעץ חיים בשער הנ’, בשם התיקוני זוהר: לרשעיא המצוות כנגד מקטרגא דילהון ולצדיקים זה התקשרות בעולמות. יש לנו שני סוגי עבודה. האר”י פתח ציר ביניים, ציר של עבודת הברורים, אני מתקשר כל הזמן בין שני המרחבים דרך זה שאני לוקח כח מהעבודה האצילית לברר את המציאות החיצונית, והעבודה החיצונית מעמיקה לי את החיים האציליים. זה לא רק בעבודת התפילה, אלא גם בעבודת התורה. כל מה שנכון על עבודת התפילה, נכון בשורש על עבודת התורה. כשאנחנו לומדים תורה אנחנו גם מבררים את עצמנו, אבל בעולם המעשה במצוות, ובעולם התודעה בלימוד, ובעולם המחשבה הפנימית, בלימוד של פנימיות התורה, בבקשת החיים האלוקית שמתבררת לנו כשאנחנו לומדים את תורת האר”י, הוא מסביר לנו יותר לעומק מה זה לחיות בכלל, ומהו אותו עומק של חיים קדושים שטמונים בתוכנו. זה מה שהתורה עושה לנו, היא גם פותחת לנו את הצירים האלה, ועוזרת לנו לברר את עצמנו, איך לתקן את השבירות שלנו? איפה נמצא הרוע בתוכנו? איך נראים אזורי הרוע? מהו הסטרא אחרא שלך? איך עובדים איתו? איך נשמרים ממנו? איך מגיעים למצב בכלל של בחירה חופשית? איך עוברים ממוחין דקטנות למוחין דגדלות? כל מיני סוגיות ושאלות שהתורה מלמדת אותי. מה היתרון במובן הזה של תורת הסוד? היא ניגשת לדיוקנא דאדם, עוסקת בדיוקן האדם האצילי, וישר מתכתבת איתו, חושפת אותו. בתוך כל התורה והמצוות היא ישר מסבירה איפה המצווה הזו, איפה התורה הזו, מה דיוקן האדם שמסתתר מאחוריה שמנסה להתכתב איתך, מנסה להסביר לך משהו על איך להיות אדם. על זה אמר פעם הרב אהרון סולובייציק, אתה רוצה להיות יהודי תלמד גמרא, אתה רוצה להיות בן אדם תלמד עץ חיים. הוא מסביר לך איך נראה אדם, ואיך אמור להראות אדם, ואיך עושים, בוראים, בני אדם. איך בוראים בני אדם זה כל עבודת הברורים ותיקון השבירות.

זה מה שהאר”י אומר: כשאתה לומד תורה עיקר הכוונה שלך צריכה להיות “לקשר את נפשו ולחברה עם שורשה העליון”. כי אני עכשיו חי בעולמות הבריאה יצירה ועשיה, בנפש רוח נשמה, שזה עולמות הבי”ע, והשורש שלי העליון זה האדם האצילי, האדם האלוקי. כשאני חי בהתאם אליו, אני מתקן אותו במובן מסוים, מצד זה שאני משלים את ההופעה שלו, אני מאפשר לחיים האלוקיים להופיע במלא יכולתם להופיע, כי כל עוד שהמלכות נפולה בתוך העולמות האנושיים, כל עוד התורה נתונה בתוך בעץ הדעת טוב ורע, בתוך זה שהאלוקות נתונה בתוך עץ הדעת טוב ורע, והחיים נמצאים במוחין דקטנות, התורה נמצאת בגלות. הציור האלוקי שלנו על מה זה אומר לחיות, ומה זה להיות אדם בגלות. להיות אדם מבחנתנו זה או להעביר את ה-70 שנה בטוב, חיים תקופה קשה כמו שאמרנו… או להעביר את ה70 שנה האלה בדרך לגן עדן ולהיזהר מהגיהינום ולשמור על עצמנו בדרך, לא לעשות יותר מידי שטויות, זה עדיין עץ הדעת טוב ורע, זה לא עץ החיים. מה זה חיים? מה זה חיים כדבר קדוש? איך זה נפתח בתוכנו? מהן תנועות העומק שלנו כבני אדם? מה טמון בלהיות אדם? את זה עץ החיים מלמד אותנו. איך מתקנים את השבירות שלנו לשם, ואיך מתקשרים בין האזורים האלה זה האר”י מלמד אותנו. זה הלימוד תורה.

בלימוד תורה אני לומד לחיות, לומד מה זה להיות אדם, ואיך לחיות את האדם שבי, ולממש אותו בתרי”ג מצוות. כל מה שתרי”ג מצוות עוסקות זה באיך להופיע את הדיוקן האדם הזה, ואיך לסנכרן בין דיוקן האדם החיצוני לפנימי, בין עץ הדעת טוב ורע לעץ החיים כדיוקן אדם, בין אדם דחיצוניות לאדם דפנימיות, בין האדם דקדושה לאדם של הסטרא אחרא שצריך בירור וצריך תיקון. וזה תכלית בריאת האדם. תכלית מה שנבראנו כבני אדם זה להשלים את הסיפור הזה, להשלים את הסיפור של הופעת הדיוקן האלוקי, הסיפור של הופעת החיים האלוקית, הופעת האדם האלוקי, להופיע את זה באופן שלם, לחיות באופן שלם את מה זה אומר להיות אדם קדוש.

תיקון האדם העליון

“עוד ירצה קרוב אל האמור כי עיקר כונת האדם בהיותו עוסק בתורה הוא שיכוין לקשור את נפשו לייחדה ולדבקה עם שורשה למעלה ע”י עסק התורה ויכוין שע”י כן נשלם אילן ואדם העליון הקדוש ונתקן. “

על ידי שאנחנו מדבקים ומקשרים את נפשנו לשורשה, תוך כדי שאנחנו לומדים תורה. כשאנחנו לומדים את התורה שלנו כתורה שנמשכת והולכת אל ציורי העומק של האדם האצילי, זה מה שאנחנו רוצים להדבק, להדמות אליו, לחיות אותו, ולהופיע אותו ולחיות אותו בתוכנו, ולדמות אותו בתוכנו. כשאנחנו לומדים ככה אנחנו מתקנים את התורה מבחינת התכלית שלה. התכלית של לימוד התורה הוא במפגש הזה בין עולמות הבריאה יצירה עשיה והאדם של הבריאה יצירה ועשיה, אדם של נפש רוח נשמה, עם האדם האצילי, האדם החי. זה נקרא תיקון האדם העליון.

“כי כל תכלית בריאת האדם ועסקו בתורה אינו אלא כדי לתקן ולהשלים אילן ואדם העליון בהיות נפשותיהם נתקנים ונחזרות להכלל שם בו וזה יועיל מאד להשגת רוה”ק ע”י עסק התורה בזאת הכונה:”

אנחנו חוזרים להכלל בשורש שלנו האצילי. כשאנחנו לומדים תורה מתוך חיבור, מסע, קשר אל ציורי העומק שלנו, מבקשים לחיות ולהופיע אותם, אז אנחנו משלימים אותם. רק שפה יש איזשהו ניחוח נוסף, מה הניחוח הנוסף? שזה קצת מזכיר מ”ן. “בהיות נפשתיהם נקתנים ונחזרות להכלל שם” זה לא רק לדבק להתקשרות.

הנר”ן של כל עולם יצא מפה (מהציר האלוקי), להדבק בשורשנו. או שכולנו יצאנו מהמלכות דאצילות, תמונת ה’ יביט, ועל פי זה נוצרנו בבריאה יצירה ועשיה החיצוניים. אלו שני סוגים של ציורים ושניהם נכונים.

יש ניחוח נוסף, יש פה ניחוח של להכלל בשורש, להכלל בבקשה האלוקית שבקשה להופיע אותנו כדי להשלים את עצמה. אנחנו משלימים את הרוח האלוקית כשאנחנו מופיעים אותה בחיים שלנו. כשאנחנו חיים את החלום האלוקי מופיעים, יוצרים, עושים, פועלים אותו בחיים שלנו, וחיים חיים של אדם במובן העמוק של אדם, אדם שחי חיי קודש. בחיים שלנו, אנחנו משלימים משהו בבקשה האלוקית שבקשה להופיע אותנו. היתה בקשה שבגללה הקב”ה אסתכל באורייתא וברא עלמא, הייתה איזושהי בקשה במלכות של התורה. התורה כמלכות, התורה כבקשה להופיע את העולם, כדי לתקן ולהופיע את הציור של מה זה אומר להיות אדם, שיופיע ויגלה וישתלם על ידנו, זה המקום שגם אליו אנחנו חוזרים. יש פה מעין משהו שאנחנו  פחות מכירים, סוג של עליית מ”ן של תורה ויחוד שמסתתר פה על ידי הלימוד תורה. יחוד של התורה המתגלה עם הבקשה השורשית שלה. צריך לחשוב מה זה הציור הזה, מה זה הייחוד הזה שמתייחד.

להסתכל בתורה ולברוא את העולם

עכשיו נדבר על התורה כממוצע המחבר בין הנשמות לאלוקות, היכולת להסתכל בתורה ולברוא את העולם, אני רוצה לקרוא אתכם ביחד בשער רוח הקודש: [זה גם מופיע בשער הגלגולים]

שער רוח הקודש עם פירוש יוס”ד – דף לח עמוד ב : הקדמה ג’ עוד יש מיני ייחודים אחרים. לזכך הנפש ולצחצח אותה. וסוד הענין הוא. דע כי התורה היא מחצב של נשמותיהן של ישראל. כי ממנה חוצבו. ולכן היא תורה אחת. וישראל גוי אחד. והקב”ה אחד.

זה זוהר: תלת דרגין מתקשרין דא בדא ישראל אוריתא וקוב”ה. בגרסה המאוחרת – ישראל אורייתא וקוב”ה חד הוא. הגרסה המוקדמת, הזוהרית, עוד לפני הרמח”ל, זה תלת דרגין מתקשרין דא בדא ישראל אוריתא וקוב”ה. הכל קשורים, זה קשר אחד. זה שלוש מדרגות: קוב”ה זה אדם דאצילות (ציר האלוקות), אורייתא זה ממוצע המחבר, וישראל הנשמות, שבאות לוקחות ומקבלות את האור של התורה ואמורות ללכת איתו לבריאה ליצירה ולעשיה, לחיצוניות של החיים ולהגשים שם בתורה מעשית, בתורה יצירתית ובמצוות מעשיות, את הבקשה האלוקית הקדושה. זה המשימה שלנו, אנחנו נשלחים מהקב”ה דרך התורה, אל תוך המציאות להגשים, להופיע איזושהי בקשה שהאלוקות, שהאדם האצילי מבקש. כמו כשהנשמה יורדת לעולם יש לה איזושהי בקשה שהיא צריכה בעולם הזה, כביכול הציור האלוקי מבקש שאנחנו נופיע פה בתוך עולמות הבי”ע את הציורים הרוחניים האלוקיים האלה ונחזור בחזרה. בציור הכי פשוט של האר”י זה קשור לעבודת הברורים. אבל יכול להיות שלא רק, יכול להיות שגם יש פה ערך ביכולת לגלות ולספר את מה טמון בציור של האדם האצילי, כסא כבוד. ההתממשות של החיים על כל מרחביהם ועל כל הופעתן של כל הנשמות, מגלות כביכול מה גנוז בו’ קצוות. הו’ קצוות הוא התורה והוא יורד לתוך עולמות של נפשות רוחות ונשמות, והופך לשש מאות אלף רגלי, שישים ריבוא נשמות ישראל שעמדו במעמד הר סיני וקבלו את התורה. וכל אחד פותח איזה חלק מהמשמעות של להיות אדם, ומספר את זה בדרך שלו, ומאיר את זה במרחב שלו. מאיר את זה בנפש, ברוח, בנשמה. זה חלק מההתגלות וההופעה של הענפים שגנוזים בשורש. והמשימה שלנו להופיע את הענפים האלה, את הסיפורים האלה, את הציורים האלה בחיים שלנו. מה זה אומר לחיות חיים מלאים עמוקים של אדם קדוש בתוך החיים האלה, זו המשימה שלנו.

אתם צריכים להתרגל לחשיבה הכפולה – יש חשיבה של תורת הברורים ויש חשיבה של תורת עץ חיים וזה גם מתחבר. זה נקרא תורת עץ הדעת טוב ורע, וזה תורת עץ החיים, ולאר”י יש גרסת ביניים. בתיקוני זוהר זה מאוד ברור, תורת עץ החיים לא קשורה לתורת עץ הדעת טוב ורע, ותורת עץ הדעת טוב ורע היא כולה עץ הדעת טוב ורע. האר”י מלמד אותנו תורה אצילית שכל כולה עוסקת בעץ הדעת טוב ורע, כל כולה עסוקה בבירורים. הוא מלמד אותנו על מרחב התווך שהוא מרחב עומק בתורה.

שש מאות אלף רגלי – התפרטות התורה

“כי ממנה חוצבו. ולכן היא תורה אחת. וישראל גוי אחד. והקב”ה אחד. הוא סוד שש ספי’ חג”ת נה”י. שבהם נשרשת תורה שבכתב. כי ע”כ נקראת תורה. ע”ש כי אלו השש ספי’ הם עלמא דאתגליא. שבו מתגלים הוראותיו ית’. משא”כ בג’ ספי’ ראשונות. שהם עלמא דאתכסיא. גם בחינתם ממטה למעלה וממעלה למטה הם ו’ כפולה. כי משם. י”ב שבטי ישראל. “

מה שיוצר לנו את 12 שבטי י-ה. 12 שבטי י-ה זה גילוי באור ישר ואור חוזר של מה הו’ קצוות מבקש לגלות, מה הקב”ה מבקש לגלות בחיים.

” וכללות תכלית פרטם. הם שש מאות אלף רגלי (שמות י”ב) כמנין ו’. והם סוד ששים רבוא שרשים של נשמות. ואין עוד. וז”ס דור הולך ודור בא (קהלת א’) אין דור פחות מס’ רבוא והדור שהולך הוא הדור שבא. כנז’ בס’ הבהיר [אות נ”א] “

יש לנו את הו’ קצוות, שהוא התפארת, הוא יכול להיות באור ישר ואור חוזר וזה יוצר 12. זה ו’ ו’, חסר פה (באמצע את הא’) כזה וא”ו, זה 12 שבטי י-ה, וה-א’- השבט השלוש עשרה. כשהשש מתפרטים ברבאות שלו, מתפרטים ונפתחים, אז החיים האלה הולכים ומופיעים על כל פרטי פרטיהם, יש מילוי של החיים. החיים מופיעים כמו הגוף, מהופעת חיים מאוד ראשונית וכללית רואים את כל הרזולוציות של התפרטות החיים, וזה שש מאות אלף רגלי. כל השש מאות אלף רגלי האלה הם הופעת התורה בתוך נשמות ישראל. משם נשמות ישראל נבראו, אנחנו נבראנו להופיע את הרוח. התורה פה היא כנגד הרוח, כנגד ה-ו’. היא לא כנגד ה-ה’ אלא כנגד הו’ – הרוח של הקב”ה שמבקשת להתגלות. לרוח הזו יש מסע בתוך החיים, לספר, להופיע ולגלות את הרוח האלוקית. מה הרוח הזו רוצה להופיע? מהי יצירת החיים שהקב”ה מבקש ליצור? מה אנחנו רוצים ליצור כאדם שמופיע חיים קדושים, אינסופיים, בתוך עולמות הבריאה יצירה ועשיה. זה מסע שהוא המסע של התורה. התורה היא כולה מסע, אות ו’, המסע מהעולם הבא אל העולם הזה. היא מסע מהחיים האינסופיים אל החיים הגבוליים הסופיים שלנו. המסע הזה זה ה-ו’ של התורה, והוא שש מאות אלף רגלי. כולם רגלי, הולכים ברגל במסע הזה מ”בראשית ברא אלוקים” עד “לעיני כל ישראל”. שש מאות אלף רגלי, זה השורשים. אחר כך יש הרבה ענפים. זה מתפרט לעוד חלקים וחלקי חלקים, לעמי ארצות אין מספר.

“ובדוגמא זו יש ס’ רבוא פירושים רבים לתורה שבכתב. על כל פסוק ופסוק. וכן נודע כי ד’ מיני דרכי פירושים יש לתורה. וסימנ’ פרדס ‘פשט ‘רמז ‘דרש ‘סוד. וכל דרך מארבעה דרכים אלו יש בו ס’ רבוא פירושים. נמצא כי כל נשמה ונשמה שבס’ רבוא נשמות ישראל. יש לה דרך אחד בכל התורה. כפי בחי’ שרש מציאות נשמתו. הנקשרת בתורה. ולכן כל אדם מישראל. יכול “

וגם צריך

“לחדש חדושים בתורה. כפי חלקו. מה שאין חבירו יכול לחדש. “

התורה שהיא הו’, שש מאות אלף רגלי, יוצרת את נשמות ישראל, היא יוצרת באצילות, בבריאה, ביצירה ובעשיה את הנשמות – חיה נשמה רוח ונפש. כנגד זה יש לי ארבעה חלקי תורה, התורה של הסוד ממנה נוצרה החיה. התורה של הנשמה ממנה נוצרו נשמות הבריאה. התורה של היצירה ממנה נוצרה הרוחות בעולם היצירה. והתורה של העשייה ממנה נוצרו, בפשטות, הנפשות. יש לנו פשט דרש רמז סוד, שמהם אנחנו חיים כנשמות, רוחות, נפשות. לכל אחד ואחד יש את הסיפור שלו בתוך המסע הזה – מה הוא בא לגלות מהחלום של אלוקים. מה הוא בא לגלות מהרוח היוצרת הזו בתוך המציאות, והמסע שלו ליצור את האדם שהוא אמור ליצור. ביצירה הזו יהיה גילוי במרחבי הבריאה, היצירה והעשייה, שאנחנו הולכים לגלות. מה אני מספר בתוך הסיפור הזה, בתוך הבריאה יצירה ועשיה, כסיפור אלוקי שטמון בי ומבקש להתגלות על ידי. לכל אחד יש את החידושים שלו, כי כל אחד מגלה רזולוציות שלא גילו לפניו. יש לי את הדרך שלי לגלות בסוד, או בתורה של הבריאה, או בדרש, או ברמז או בפשט. וגם יש לי את ההתמודדויות שלי. אני לוקח הארה אצילית שבאה לעולם הנשמה, לעולם הדרש, עולם הבריאה, ועכשיו אני מתמודד עם החיים שלי, יש דברים בעולם הבריאה שצריך להתמודד איתם, לברר אותם, אז יש חידושי תורה ששייכים לעולם הדרש, לצורך הענין. יש לי את החידושים שלי בדרש, בדרישת התורה, שלמישהו אחר אין. לכל אחד יש את החידושים שלו ששייכים לאיך התורה מתגלה בנשמתו, מה המודעות האלוקית והבקשה האלוקית כמו שהיא מאירה לו, מה הסיפור שהוא אמור לספר.

זה החזון של האר”י, שלכל יהודי ויהודי יש את החלק שלו בתורה, במובן של מה הוא מגלה מהרוח האלוקית היוצרת אל תוך המציאות ובחזרה.

ש. זה חידוש של האר”י?

ת. אני חושב, אבל אני לא מספיק בקי בשביל להגיד.

זה הו’ במסע של החיים. יש מישהו שיודע להכיל פירוש אחד, ויש מישהו שיודע להכיל שני פירושים, ויש מישהו שיודע להכיל שישים רבוא פירושים- משה רבינו. הוא כולל את כלל נשמות ישראל, אז הוא גם כולל את כלל פירושי התורה. לחדש בתורה זה במובן מסוים: או לגלות את האורות הגנוזים בתוך הנשמה מהחיים האלוקיים, קריאת החיים האלוקית שטמונה בי שלא התממשה עדיין ולעזור לה להתממש. או לברר את הבירורים שלא בוררו עדיין, והתורה שבי פוגשת את המציאות ויוצרת חידושים שמבררים. כשאני נתקל במציאות ואני הולך אל התורה ואני יוצר מפגש בין התורה למציאות כמו שהנשמה שלי חווה את המפגש הזה, וזוכרת להבין את ההתמודדות שלה בתוך הסיפור הזה, אז אני מחדש חידושים בתורה, ואני גם מייחד ייחודים בעצם.

“האמנם יש אדם כלול מכמה נצוצות חלקי הנשמות. וכפי מספר הנצוצות ההם. יכול לחדש פירושים בתורה. ולכן מרע”ה. שהיה כלול מכל ישראל. ידע כל מה שתלמיד ותיק יכול לחדש. וז”ס מ”ש ז”ל: מלמד שהיה משה שקול כנגד כל ישראל.

גילוי התורה האישית בעולם הבא או בלילה

בשער הגלגולים הפסקה הזאת חוזרת פחות או יותר, עם חזון יותר לאחרית הימים כמו שרואים בשורה החמישית:

שער הגלגולים – הקדמה יז : והיא מקושרת עם האמור, שהאדם מחויב לעסוק בתורה בארבעה מדרגות שבה, והיא זאת, דע, כי כללות כל הנשמות הם ס’ רבוא ולא יותר. והנה התורה היא שרש נשמות ישראל, כי ממנה חוצבו, ובה נשרשו. ולכן יש בתורה ס’ רבוא פירושים, וכלם כפי הפשט. וס’ רבוא ברמז. וס’ רבוא בדרש. וס’ רבוא בסוד. ונמצא, כי מכל פי’ מן הס’ רבוא פרושים, ממנו נתהווה נשמה אחת של ישראל, ולעתיד לבא כל אחד ואחד מישראל, ישיג לדעת כל התורה כפי אותו הפירוש המכוון עם שרש נשמתו, אשר ע”י הפרוש ההוא נברא ונתהווה כנזכר. וכן בג”ע אחר פטירת האדם, ישיג כל זה.

בסוף כשכולנו נחזור לשורשנו נדע כולנו את התורה שלנו. בעולם הזה אני לא בהכרח יודע מה התורה שלי, מה באתי לגלות בתוכה, מה המסע שלה שאני אמור להופיע. צריך לפעמים שמשה רבינו יעזור לי. אבל לעתיד לבוא, כל אחד ידע, וגם אחרי שהאדם יפטר מהעולם הזה ונשמתו תחזור לשורשה, הוא ידע מה הייתה התורה שלו. התורה שלו זה התורה של גן העדן, התורה שלמדו אותו לפני שהוא ירד לעולם ואליה הוא גם יחזור.

“וכן בכל לילה כאשר האדם ישן, ומפקיד נשמתו ויוצאה ועולה למעלה, הנה מי שזוכה לעלות למעלה, מלמדים לו שם אותו הפירוש, שבו תלוי שרש נשמתו. ואמנם הכל כפי מעשיו ביום ההוא, כך באותה הלילה ילמדוהו, פסוק אחד, או פרשה פלונית, כי אז מאיר בו יותר פסוק ההוא משאר הימים. ובלילה האחרת יאיר בנשמתו פסוק אחר, כפי מעשיו של אותו היום, וכלם ע”ד הפי’ ההוא אשר תלויה בו שרש נשמתו כנזכר.

כמו באחרית הימים, כמו אחרי הפטירה, כל לילה כשאדם הולך לישון, אם הוא זוכה לעלות מ”ן ביסוד השכינה, כשהוא חוזר לשורשו הוא גם זוכה להיפגש מחדש עם השורש שלו בתורה, ומאיר לו השורש הזה, והוא זוכה לידיעה חדשה של קריאה אלוקית לתוך חייו. הוא זוכה ללמוד תורה בלילה, לימוד תורה  שהוא לא בהכרח מודע אליו. לא בהכרח מודע למה נשמתו בלילה למדה לפני שהיא ירדה בבוקר.

האר”י היה עוזר לתלמידים שלו לפני שהם היו הולכים לישון, מסתכל עליהם על המצח ורואה את הפסוק ונותן להם יחוד לפסוק וזה היה עוזר להם להשיג בלילה, גם לזכך את הנשמה וגם לגלות לו תוספות, לעזור לפתוח לו את התורה שטמונה בו. על זה בנוי כל החצי האחרון של שער רוח הקודש, זה ייחודים שהאר”י נתן לתלמידים שלו לפני השינה, מה הפסוק שלהם שמאיר להם באותו יום, ומה הייחוד שהם צריכים לייחד בשביל לפתוח את התורה שלהם בלילה, כשהיא חוזרת לשורשה האצילי.

התורה- כרוחא דשביק

ש. אבל מה זה שווה לגלות את זה בלילה, הרי בסוף אתה יכול לגלות לי את זה בעוה”ז או שבעוה”ב כבר אדע את זה?

ת. אני חושב שזה כמו רוחא דשביק בה בעלה, זה נותן לך איזשהו כח. כמו השבועה שמשביעים אותך. שאל את זה על כל התורה שאתה לומד בלילה – כל התורה שלמדת לפני שירדת לעולם הזה בשביל מה היא טובה? אבל הנשמה שלך יודעת דרך זה מה אתה מבקש. אם היית באמת יודע עד הסוף, לא היתה לך בחירה חופשית. זה משהו שאתה צריך לעשות אותו במסע שלך אח”כ, זה יהדהד דרך הלימוד שלך בעולם הזה את אותו רוחא דשביק בה בעלה, את אותה קריאה אלוקית של תורה שטמונה בך. הרב סולוביצי’ק כתב על פשרה: למה אנחנו עושים פשרה ולא דין תורה. שהוא הסביר שזה בגלל שיש בתוכנו איזשהו יושר פנימי נשמתי ששייך לתורה שלמדנו לפני שירדנו לעולם. הוא מתקשר עם התורה שלמדנו אבל הוא חלק מהיכולת שלנו להנחות את החיים שלנו לתוך העולם הזה.

זאת נקודה חשובה. זה פתח לנושא שלם שאני רוצה לשים פה קצת על השולחן, שהתורה היא רוחא דשביק בה בעלה. כמו שלמדנו בדרושי חצות לילה, שבחצות לילה אתה מקבל את הכלי ורוחא, לעבודת הברורים שלך בבוקר. התורה היא הארה שאתה עולה בחיק אבא ואמא, זוכה לתורה, לרוח שקוראת לך לתוך המציאות, להופיע, לגלות, ליצור, זה סוג של ו’ שנמשכת. אבל אח”כ תקום בבוקר ותצטרך עם הרוח הזאת ללכת לתוך המציאות החיצונית. המציאות החיצונית תפגוש אותך בעולמות הערות שלך בצורה אחרת לגמרי, עם הבירורים, השבירות, הערות, עץ הדעת טוב ורע וכן הלאה. תצטרך עכשיו לברר את החיים עם הרוח הזו שניתנה בך שהיא התורה. עם הקריאה האלוקית שקוראת לך שזה מה שה’ רוצה. מה ה’ רוצה, זה מה באמת הרצון האלוקי שמפעם בתוך עומק הנשמה שלך, בתוך עומק החיים שלך להיות אדם אלוקי קדוש, להופיע את זה בבריאה יצירה ועשיה שלך. התורה היא בעצם בערך הכולל סוג של רוחא דשביק בה בעלה. למה? כי מי נתן לנו את התורה? בעלה, והוא נתן לנו את התורה, זה הרוחא דשביק. התורה היא רוחא כי התורה היא אות ו’. איתה אני אבוא אל המציאות ואברר. הרבה מהעבודה שלי שאני אעלה מלמטה באר”י היא לאו דווקא דרך התורה, היא דרך התפילה, כי התפילה היא כנגד השכינה שמתבררת. אבל חלק מתנועת הבירורים שהשכינה עשתה בא בזכות הכח שנתנה לה התורה.

אתם זוכרים את דרוש בהר? איך נעשתה עבודת הבירורים בעולם העשייה? אני הולך לברר במלאכה, אבל לא יקרה ברור אלא אם כן אני אקפיד על לקיים את התורה והמצוות העסוקים באותה מלאכה שאותה אני עושה. על ידי עסק המלאכה, התורה והמצווה שטמונה במעשה הניצוץ יכול לעלות. התורה במובן הזה זה הרוחא דשביק בה בעלה, הוא מאפשר לי לברר את הבירורים. אני לא יכול לברר באר”י בירורים בלי התקשרות בתורה. התורה היא הרוחא דשביק שעוזר לי לברר את המציאות. אבל אני מברר מציאות הרבה יותר רחבה מאשר התורה. אז “אנא נפשי כתבית יהבית” בין השאר זה שהקב”ה נתן בנו את הנפש שלו, שהיא הרוח שלנו במובן מסוים, זה נקרא רוחא דשביק בה בעלה. הוא הפקיד בנו את התורה, והפיקדון הזה הוא קריאה אלוקית בחיינו שדומה לקריאת המלאך אבל היא קריאת התורה שקוראת לנו כרוח אלוקית לתוך המציאות להופיע את רצון ה’ במציאות. לקריאה הזאת יש שתי משמעויות: קריאה זכרית לגלות את זה בחיים שלנו, להופיע את התורה, להופיע את ה-ו’ שטמונה בנו. קריאה שניה זאת קריאה נקבית, שזה אמור לתת בנו את הרוחא דשביק לברר את הנפש שלנו, את העולמות החיצוניים שלנו אל מול ובהתאמה לתורה. אלו שתי השפות השונות של המפגש שלנו עם התורה, כגילוי והופעת הרוחא דשביק, וללכת לעולמות הבירורים עם הרוחא דשביק הזאת, ולהתאים אותם אליה.

התורה כאחור באחור

יש גם את עבודת התפילה, עבודת השכינה, לברר את החיים שעולים מלמטה אל מול התורה. פה זה פותח פתח לעבודה משולבת, שהאר”י לא שם לנו אותה בצורה ברורה, של חיבור תורה ותפילה. התורה והתפילה בתמונה הגדולה זה הז”א והשכינה. התורה היא הז”א, הקריאה של הרוחא דשביק לתוך חיינו, רוח אלוקית שקוראת, באה אל תוך המציאות מלמעלה- התערותא דלעילא, וקצת כופה עלינו הר כגיגית. יחוד לילה אחור באחור. מעמד הר סיני לפי זה היה אחור באחור בחיק אבא ואמא, כפה עליהם הר כגיגית. ישקני מנשיקות פיהו בעולם העליון וכפה עליהם הר כגיגית בעולם התחתון. אבל זה היה הפתח ללכת לארץ ישראל ולברר את הבירורים, כי מציון תצא תורה ודבר ה’ מירושלים, שזה תורת ארץ ישראל. אבל לפני שנגיע לשם, צריך לקבל את רוחא דשביק, לקבל עלינו את הרוח הזאת, והיא הרוח שלוקחת אותנו במסע, במסע אל ארץ ישראל, במסע אל עבודת הברורים. אצל משה רבינו עדיין אין עבודת ברורים כל כך, הם אוכלים מן, לא ניתנה תורה אלא לאוכלי מן, הולכי מדבריות בתוך ענני הכבוד.

ש. אז הכפייה היא לשמוע את הקול, מה שמבקשים?

ת. הכפייה זה כמו הי’ יק’ יקו’ יקוק’ של האחוריים של הייחוד של הכלי ורוחא. יש לך פנים בפנים בחיק אבא ואמא, ואחוריים שכל הזמן מחוברים לשורשם ובאים לתוך העולם הזה, ויש להם את היכולת להתמודד עם המציאות דווקא בגלל שהם כל הזמן מחוברים לשורשם. דווקא בגלל שהם קשורים כל הזמן באותה בקשת עומק של החיים, הם מסוגלים ללכת למציאות ולספר את הסיפור, לברר את הבירור, להתמודד עם החיים, להתמודד עם השבירות, ולהישאר מחובר לרצון ה’, לתורה, לקריאה האלוקית שקוראת לי. אבל יש לזה בחינה מסוימת של אחוריים. לכן הר סיני, הר חורב, הוא בחינת אחור.

ש. נעשה ונשמע?

ת. נכון נעשה ונשמע, תנועה של המלאך, מי גילה רז זה לבני.

חצות לילה זה יחוד של המלאכים, זה הרוח המלאכית. הרוח המלאכית פה מתגלה בבחינת הנשמות. הנשמות מקבלות בדומה למלאכים את הקריאה. פה ההבדל בין קריאת המלאך לקריאת הנשמה. המלאך עושה את שליחותו של הקב”ה, והנשמה עושה את השליחות שלו לברר את המציאות ולתקן את הסיפור האלוקי הפנימי. פה קורה המעבר מהחיצוניות של הכלי ורוחא, מהחיצוניות של המלאך, לפנימיות  של הכלי ורוחא. הכלי ורוחא זה לקבל את הרוח כרוח מבררת, זו התורה במובנה העמוק יותר. יש את התורה מצד מעשה בראשית, שזה בחינת המלאך, אסתכל באורייתא וברא עלמא. אבל יש את התורה של מעמד הר סיני, שזה התורה בבחינת הכלי ורוחא של חצות לילה, שבה אני מקבל כבר את הרוח לברר את המציאות, ולתקן את הדיוקנא דאדם החדש, לעשות בני אדם – שם ב”ן עם אדם. שם ב”ן עם רוחא דשביק י’ יק’ יקו’ יקוק’ במילוי ההין. אבל לתקן איתו את האדם, לקבל מזה את הכח שלנו, את הרוח שלנו ללכת מחיק אבא ואמא שזה מעמד הר סיני אל ארץ ישראל, זה המסע של הרגלי, שש מאות רגלי, ולברר את המציאות, לברר אותה לה’ יתברך.

תפילה היא דרבנן ולימוד תורה הוא דאורייתא, אבל יש צד שתפילה דרבנן היא כי אנחנו עוסקים בתיקון המלכות הקדושה שזה עבודה שהיא מעבר לגילוי הרוח, מעבר לרוחא דשביק, אבל היא חלק מהתכלית של הרוחא דשביק. התכלית של התורה היא ללכת אל התפילה, ולחבר את התורה והתפילה, לחבר את הרוח הקדושה הזאת שקוראת לי עם עבודת התפילה. בסוף היא יושבת גם על התשתיות של התפילה: גם תפילה היא קשורה למצוות עשה ברמב”ם, וברמב”ן זו מצווה אחרת. וגם ק”ש קשורה למצוות עשה של תפילה ולמצוות עשה של תשובה, ולמסירות נפש כל קידוש ה’, מצוות קידוש ה’. יש פה מצוות שעומדות גם בתשתיות התפילה שלנו. ואהבת לרעך כמוך היא גם מצווה היא פתח לעבודת ההתקשרות. צריך להבין איפה התפילה שלכם מהדהדת וקשורה לרוחא דשביק, זה נושא מאוד עמוק – להבין איפה עבודת ה’ בתפילה כל כולה מהדהדת עם הקריאה האלוקית של התורה. הן קשורות אחת בשנייה, כי האדם של הרוח והאדם של הנפש הקדושה הם שני צדדים של אותו מטבע, הם קשורים זה בזה.

account android arrow-alt-circle-down arrow-alt-circle-left arrow-alt-circle-right arrow-alt-circle-up arrow-down arrow-left arrow-right arrow-up author bars behance blogger buffer caret-down caret-left caret-right caret-square-down caret-square-left caret-square-right caret-square-up caret-up cart-menu-1 cart-menu-2 cart-menu-3 cart-menu-4 categories chevron-down chevron-left chevron-right chevron-up clock close comments cookies copyright coupon-discount date-modified date-published discord double-arrows-down double-arrows-left double-arrows-right double-arrows-up dribbble envelope-open envelope eye facebook fax flickr foursquare github gmail google-drive grid-view hashtag hollow-ring homepage instagram ios level-down-alt level-up-alt line link linkedin list-view login logout long-arrow-alt-down long-arrow-alt-left long-arrow-alt-right long-arrow-alt-up medium messenger mobile-menu mobile phone pinterest place qq quote-left quote-right quotes reading-time-hourglass reading-time-stopwatch reddit rss scroll-to-top search shazam shopping-bag shopping-cart side-panel-opening-2-left side-panel-opening-2-right side-panel-opening-left side-panel-opening-right skype slack small-arrow-down small-arrow-left small-arrow-right small-arrow-up sms snapchat soundcloud spinner spotify stackoverflow sync telegram tiktok times-circle tinder trello tripadvisor tumblr twitch twitter viber vimeo vine vkontakte website wechat whatsapp windows wishlist xing yelp youtube zoom
×
דילוג לתוכן