הכנה לחנוכה

חנוכה – הענין והחידוש הרוחני
בחנוכה ישנה הארה מופלאה ומיוחדת במינה   “הכח להאיר את המציאות גם בחושך”

במעגל השנה חנוכה – בהוד

קומת אמא וז”א – בכוונות החג
ההוד הוא “נקודת החולשה” של ע”י. הנצח היא הרגל היציבה הבלתי פגיעה של ע”י – “נצח ישראל לא ישקר” לעומת זאת ה”הוד”
יכול להפך ל “דוה” “הודי נהפך עלי למשחית” . במשך כל הדורות אף אחד מהבאים עלינו לכלותינו, לא הצליח לפגוע בנצח של ע”י ,
אבל לצערנו בהוד של עם ישראל פגעו הגויים במשך שנות הגלות הקשה והנוראה. הצד החיצוני, היפה, המכובד של ע”י היה בשפל.
חג החנוכה בא להתמודד ולהאיר בדיוק בנקודה זו של “הודי נהפך עלי למשחית” ע”י “אומת ההוד” העולמית, מי מסמל בעולם את ההוד יותר מהיוונים.
ע”מ להבין קצת יותר את האופי הנכון והקדוש להתמודדות עם קושי זה, נראה את כוונות חנוכה הבסיסיות.
אחת הכוונות שאנחנו מכוונים בחנוכה זאת כוונת “יחוד הנר”, (ראה בנפרד) אבל בשונה משבת ומ”שים שלום” בעמידה ,שבה המלכות עולה לחג”ת וחב”ד ועומדת מלא קומתה לפני היחוד עם ז”א, ושניהם באותה הקומה ומאירים זה לזו את כל המציאות כמו גם בחגים האחרים.
בחנוכה, אנחנו מורידים את האור מהראש (הגבוהה ביותר) אל המלכות באשר היא שם , לבי”ע למקום שרגליה יורדות מות
כשהיא מוסרת נפשה למען בניה ויוצאת איתם לגלות למקום הקושי והחושך “לתת טרף לביתה וחוק לנערותיה, להאיר לה שם את החושך הארה מועטה לזמן מועט.
“רק” לתת לה חיזוק ותקוה לפני היציאה לגלות. הארה מהאור הגנוז לצדיקים, אור שילך וילווה את ע”י בגלות הקשה ויתן לו את התקוה והכח להמשיך בדרך… וכן לצמוח משם לאט לאט לעבר הגאולה השלמה.
יפה לראות את הרעיון הזה של חנוכה מופיע במציאות, אנו רואים בכמה מישורים: במצוות, בהסטוריה, בהרגשה בחג את עקבות הרעיון המרכזי של חנוכה, למשל:
הדלקה עושה מצוה – הנרות מצותם בהדלקתם
מוסיף והולך – צמיחה מתוך החושך (בשונה מפרי החג בסוכות)
הנרות בפתח – מעבר בין הבית המוגן לבחוץ
גובה הנרות – מחתחת לי”ט ומעל ג”ט , כנגד נה”י דז”א, ששם מקומה עכשיו, לכן מוריד ידו ומדליק למטה
הדלקה בשקיעה – במעבר בין היום ללילה, בית גאולה לגלות
לראותם בלבד – איסור שימוש בנרות, חשש יניקת הקלי’ בבי”ע
שעור זמן דליקת הנרות – הנרות דולקים רק כחצי שעה – להאיר מעט ולא הארה מלאה
של חנוכה קודם לשל שבת – בשבת עולה לחב”ד שלו, לא שייך להוריד לנה”י שלו
חנוכה היסטורית – לפני הנפילה הגדולה והגלות הארוכה
הרגש שונה – חול מעורב בקודש, כל היום מרגיש חול ואז מגיעה זמן הדלקה
חג משמעותי בתקומת ישראל – בציונות, בחזרה לארץ
חנוכיות של חב”ד – חג מאוד מאוד חב”די, דירה בתחתונים
מנהג דמי חנוכה

הקשר בין חנוכה – ל – י”ג מכילין דרחמי  – קומת א”א בכוונות של החג
על פי מה שראינו לעייל, אפשר להבין את הקשר העמוק בין חנוכה לי”ג מכילין דרחמי,
מתי מופיעים י”ג מ’ ?
דווקא בזמנים הקשים כשע”י חוטא, כפי שראינו אצל משה רבינו שמגלה לע”י את סוד י”ג מ’ ומנחה את ע”י שברגעים הקשים כשנראה שאין תקוה, אז הזמן והמקום לאמר לפני הקב”ה את י”ג מ’ הם מעין “מעקף” או חתירה מתחת כסא הכבוד.
דווקא כשלא מגיע לנו, בזמנים של בושה וכלימה מלפניו יתברך, צריך לאסוף כח ולעורר רחמי שמיים בחסד גמור!
הי”ג מ’ מגיעים מא”א מהזקן הלבן. י”ג תיקוני דיקנא דא”א.
א”א מופיעה בעולם את ה”אחד” – האחדות הגדולה את המקום שבו הטוב והרע אחד הם. כמאמר מו”ר הרב קוק “שורש הכפירה ושורש האמונה חד הוא”
(אנו פוגשים את הארת א”א גם בפורים “עד דלא ידע”…. מקום שבו מופיעה ה”אחד” האחדותי שלא מבחין)
מבואר בכוונות חנוכה, שצריכים לכוון בכל לילה, מידה אחת מתליסר מכילין דרחמי, – מי”ג מידות של רחמים.
א-ל , רחום , חנון , ארך , אפיים , רב חסד , אמת ,
נוצר חסד , לאלפים , נושא עון , ופשע , וחטאה , ונקה.
וכן בברכה  בראשונה שבא י”ג תיבות. כל תיבה אחד מי”ג מ’.
 כל חיותנו וקיומינו בזמן זה הוא על ידי הרחמים הגדולים שממשיכים, הצדיקי אמת עלינו, שנמשכים על ידי י”ג מידות הרחמים.
 שהם בבחינת י”ג תיקוני דיקנא, שעל ידי זה הם מרחמים עלינו, ומאירים בלבנו נקודת האמת שבלב כל אחד ואחד,
בכל מקום שהוא, באופן שהוא גם יוכל להתעורר ולהתלהב להשם יתברך, ברשפי שלהבת  י-ה, עד שגם הוא ישמח נפשו, שעל ידי זה עיקר עלייתו, שכל זה בחינת חנוכה.
והנה תליסר מכילין אלו, הם  בחינת שלוש עשרה פעמים שם הוי”ה ברוך הוא, שזה בחינת יעקב ויוסף, כי “יעקב” + “יוסף” – גימטריא י”ג פעמים שם הוי”ה, כידוע.
 ועל כן בשבעת הימים הראשונים של חנוכה, ממשיכים הז’ מידות שהם עד “ואמת”, שזה האמת בחינת יעקב כידוע, בחינת “תתן אמת ליעקב”, ו”יעקב – גימטריא ז’ פעמים שם הוי”ה, שזה הז’ מידות עד “ואמת”. זה בחינת אור קדושת יעקב.
ואחרי הז’ ימים הראשונים, צריכין עוד להמשיך הארת יוסף, שגימטריא שש פעמים הוי”ה, בחינת הששה תיקונים אחרים, ביום השמיני, שאז נמשך המידה של “נוצר”, ובו נכללים גם שאר התיקונים – עד “ונקה”.
מתיקון “נוצר” עד ו”נקה”, שזה בחינת התלהבות אור האמת, שמתלהב על ידי הצדיק בחינת יוסף. והעיקר, לזכות לבחינת רצון, שהוא בחינת תיקון “נוצר” – אותיות “רצון”, כידוע.
ועיקר הארת התלהבות האמת, שמאיר הצדיק בחינת יוסף, העיקר הוא הארת הרצון, שהאמת יאיר וילהיב בלבו תמיד בהדרגה, ובמידה, עד שרצונו יהיה חזק, יכסוף וישתוקק תמיד, להשם יתברך, ולתורתו, ולצדיקיו, ברצון חזק מאד, שזה העיקר.
ועל כן כשמגיעים לבחינת “נוצר חסד”, אין מדליקין עוד יותר באיתגלייא, כי אי אפשר להאיר באיתגלייא יותר, רק שאר תיקוני דיקנא, שהם בחינת שמות הוי”ה, וא-ה-י-ה כלולים שם בהעלם. כי אי אפשר לגלות ולהאיר עתה יותר כנ”ל.
יוסף הוא בבחינת משיח, שהוא יגמור הגאולה, שהיא בבחינת אמת, כמו שכתוב, “שלח אורך ואמיתך”. אבל גמר הגאולה שהוא גמר התגלות האמת, אי אפשר עתה להאיר באתגליא כמובן, בכל דברי רבותינו ז”ל.
כי לבא לפומא לא גלי. וגם שלא יתלהב האור יותר מדי, שזה בבחינת “פן יהרסו”.
על כן כשמגיעים בלילה השמיני להתחלת התיקון של יוסף, וממשיכים שם אחד, בלילה השמיני, תקון “נוצר”, שהוא בחינת התגלות אור יוסף, שהוא מלהיב האמת, עד שמאיר הרצון,
וממילא גם שאר התיקונים נכללים בזה.

ליקוטי מוהר”ן תורה י”ד:

יב וזה בחינת מצות נר־חנוכה, שמצותה להדליק סמוך לפתח הבית (שבת כ”א: ובש”ע סי’ תרע”ב). כי הדלקת הנר הוא בחינת הארת הכבוד, בחינת “והארץ האירה מכבודו”, כנ”ל, ועל כן מצותה להדליק סמוך לפתח הבית – דא פתחא עלאה, בחינת יראה (עיין ז”ח פ’ תשא ובהקדמת הזוהר ז: י”א), הינו להחזיר הכבוד לשרשו, דהינו ליראה כנ”ל. ואימתי עולה הכבוד? כשמחזירין בני־אדם בתשובה ועושין בעלי־תשובה וגרים, שזה עקר כבודו כנ”ל. וזהו שזמן הדלקת נר־חנוכה, שהוא הארת הכבוד, הוא ‘משעת יציאת הכוכבים, עד שתכלה רגל מן השוק’ (שבת כא: ובשולחן־ערוך סימן תרע”ב). ‘יציאת הכוכבים’ – בחינת (דניאל יב): “מצדיקי הרבים ככוכבים”, דהינו שהם מצדיקי הרבים, ועושין בעלי־תשובה וגרים, שעל…־ידי־זה מאיר הכבוד וחוזר לשרשו שהוא היראה כנ”ל, ועל־ידי־זה זוכין לשלום, ונתבטל המחלוקת כנ”ל. וזהו: ‘עד שתכלה רגל מן השוק’ (השוק הוא מקומות החיצונים); ‘רגל’ – זה בחינת “נרגן מפריד אלוף” הנ”ל, דהינו בעלי לשון הרע ומחלוקת, ההולכים ומרגלים ומדברים רכילות ולשון הרע ועושין מריבה ומחלוקת בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, בחינת (תהלים ט”ו): “לא רגל על לשונו”. וזהו שצריכין להאיר ולהדליק נר־חנוכה סמוך לפתח, דהינו להאיר הכבוד ולהחזירו לשורש היראה כנ”ל, עד שיזכה לשלום ויבטל ויכלה הנרגן מפריד אלוף. וזהו: ‘עד שתכלה רגל מן השוק’ – שיתבטל בעלי לשון הרע ורכילות אשר רגל על לשונם, ויתרבה

account android arrow-alt-circle-down arrow-alt-circle-left arrow-alt-circle-right arrow-alt-circle-up arrow-down arrow-left arrow-right arrow-up author bars behance blogger buffer caret-down caret-left caret-right caret-square-down caret-square-left caret-square-right caret-square-up caret-up cart-menu-1 cart-menu-2 cart-menu-3 cart-menu-4 categories chevron-down chevron-left chevron-right chevron-up clock close comments cookies copyright coupon-discount date-modified date-published discord double-arrows-down double-arrows-left double-arrows-right double-arrows-up dribbble envelope-open envelope eye facebook fax flickr foursquare github gmail google-drive grid-view hashtag hollow-ring homepage instagram ios level-down-alt level-up-alt line link linkedin list-view login logout long-arrow-alt-down long-arrow-alt-left long-arrow-alt-right long-arrow-alt-up medium messenger mobile-menu mobile phone pinterest place qq quote-left quote-right quotes reading-time-hourglass reading-time-stopwatch reddit rss scroll-to-top search shazam shopping-bag shopping-cart side-panel-opening-2-left side-panel-opening-2-right side-panel-opening-left side-panel-opening-right skype slack small-arrow-down small-arrow-left small-arrow-right small-arrow-up sms snapchat soundcloud spinner spotify stackoverflow sync telegram tiktok times-circle tinder trello tripadvisor tumblr twitch twitter viber vimeo vine vkontakte website wechat whatsapp windows wishlist xing yelp youtube zoom
×
דילוג לתוכן